יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע החלטה דרמטית שמשנה את חוקי המשחק ביום הבחירות: חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות לא יוכלו יותר לדווח בזמן אמת מי מהאזרחים כבר הגיע להצביע. ההחלטה, שהתקבלה היום (שלישי), עלולה לטלטל את מנגנוני ההמרצה המפלגתיים המסורתיים, ובראשם אלה של המפלגות החרדיות.
עד כה, נציגי מפלגות בקלפיות עדכנו את מטות הבחירות באמצעות יישומונים ייעודיים על זהות המצביעים שהגיעו לקלפי. כך ידעו המפלגות בזמן אמת מי מבין בוחריהם עדיין לא הצביע, ויכלו לפנות אליו ולעודד אותו ללכת לקלפי. השיטה הזו שימשה שנים רבות כאחד הכלים המרכזיים של מנגנון "המרצת המצביעים" ביום הבחירות, ובמיוחד אצל המפלגות החרדיות.
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי עצם המידע על השתתפות אדם בבחירות, לצד פרטים כמו מועד ההצבעה או סוג הקלפי בה הצביע (למשל קלפיות בבתי חולים או קלפיות לאנשים עם מוגבלות בניידות), מהווה מידע פרטי המוגן בחוק הגנת הפרטיות. לדבריו, נציגי המפלגות נחשפים למידע הזה רק במסגרת תפקידם הרשמי בקלפי, ולכן אין להם היתר להעביר אותו לגורמים פוליטיים.
"שימוש במידע זה לצורך איתור מצביעים שטרם הגיעו והמרצתם להצביע אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה נמסר המידע, ולכן אסור לפי חוק הגנת הפרטיות", נקבע בהחלטה. השופט סולברג הוסיף כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר את המידע הזה, ובהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, ההעברה אסורה.
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה שהגיש עורך הדין שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג שבו נציגי מפלגות מעדכנים בזמן אמת מי הצביע ומי לא, פוגע בזכות לפרטיות ומערער את עקרון חשאיות הבחירות.
במסגרת הטיפול בפנייה, נתבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן בנושא. סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי אין בנוהג הפרה של הדין. סיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד, ואילו שאר הסיעות בחרו לא להביע עמדה לגופו של עניין.
יו"ר ועדת הבחירות הבהיר בסיום החלטתו כי היא משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד, ואינה מבטאת עמדה לגבי ההסדר הראוי בעתיד. הוא קרא לבחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, בעיקר על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות שהפכו את שיתוף המידע לקל ומיידי הרבה יותר מבעבר.
עם זאת, ההחלטה לא חוסמת את פעילות המפלגות באופן מלא. המפלגות ימשיכו להיות רשאיות להשתמש, כמו בעבר, במידע שהן מקבלות מפנקס הבוחרים לצורך יצירת קשר עם הציבור, אך מידע זה לא יכלול פרטים על ההצבעה בפועל.
ההחלטה מגיעה על רקע מתח נוסף בין ועדת הבחירות לגורמים בכנסת. בשבוע שעבר התקיים דיון חסוי בוועדת המשנה למודיעין, ובמהלכו העיר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, כי ועדת הבחירות ביצעה "מינויים תמוהים". נציג השב"כ שנכח בדיון הזהיר כי "שחיקת האמון במוסדות, כולל בוועדת הבחירות, היא אתגר ביטחוני של ממש", והוסיף כי היא "יוצרת כר נוח לניסיונות השפעה של גורמים שמבקשים לערער את האמון בתוצאות הבחירות". השופט סולברג נפגש גם עם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ואמר לה כי הוא "מודאג מהניסיונות להטיל דופי בוועדת הבחירות".
ההחלטה צפויה לשנות את התנהלות המפלגות ביום הבחירות, ונותר לראות כיצד ייערכו מטות המפלגות, ובראשן המפלגות החרדיות, לקראת יום ההצבעה בהיעדר הכלי שעליו הסתמכו שנים רבות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה