צה"ל מחמיר: כל סיכול ממוקד בעזה יחייב אישור אישי של הרמטכ"ל

צה"ל החמיר בימים האחרונים באופן משמעותי את מדיניות האש ברצועת עזה. לפי ההנחיה החדשה, כל סיכול ממוקד שאינו מהווה איום מיידי על הכוחות או על אזרחי ישראל יחייב מעתה אישור אישי של הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר.

עד תחילת השבוע ניתן היה לאשר פעולות מסוג זה גם ברמות פיקוד נמוכות יותר, באמצעות אלוף פיקוד הדרום או מפקד אוגדה. כעת צומצמה הסמכות באופן חד, כך שרק זמיר עצמו רשאי לאשר תקיפות יזומות נגד יעדים שאינם מוגדרים כאיום מיידי, ובהם פעילי טרור הנמצאים תחת מעקב מודיעיני.

גורם ביטחוני הבהיר כי השינוי אינו חל על מקרים שבהם קיימת סכנה מיידית לכוחות בשטח. במקרים כאלה ימשיכו הלוחמים לפעול מיד לסיכול האיום, ללא צורך באישור מוקדם, כפי שנהוג עד היום.

השינוי בנהלים כבר ניכר בשטח. לפי הדיווחים הפלסטיניים מהרצועה, למעט תקיפה אחת שבוצעה בשעה עשר בלילה, לא נרשמו תקיפות נוספות של צה"ל במהלך 48 השעות שקדמו לה. במערכת הביטחון מעריכים כי ההנחיה החדשה תוביל לצמצום ניכר בהיקף הפעילות ההתקפית ברצועה בשבועות הקרובים.

ההחלטה מתקבלת על רקע לחץ שהופעל על ישראל ממדינות ערב ומהבית הלבן. מוקדם יותר נודע כי בשבועות האחרונים נרשמה עלייה חדה בהיקף הסיכולים הממוקדים ברחבי הרצועה, חלקם ביוזמת מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור, בשילוב עם שב"כ ואמ"ן. גורם ביטחוני בכיר מסר כי בחמאס חוששים להגיב באש כדי למנוע תרחיש של תגובה ישראלית חריפה יותר, שתכלול תמרון לעומק שטח הרצועה.

בעקבות תקיפת רכב שבוצעה ברצועה, ובה נהרגו שני בני אדם, פרסמו קטאר, מצרים וטורקיה גינוי משותף נגד מה שהגדירו "הפרות ישראליות מתמשכות ברצועת עזה". שלוש המדינות המתווכות קראו להפעיל לחץ על ישראל כדי שתמלא את התחייבויותיה. התקיפה בוצעה יממה לאחר שצה"ל לא תקף כלל ברצועה, על רקע בקשה שהעביר מנכ"ל מועצת השלום ניקולאי מלאדנוב לעצור את התקיפות הישראליות לשבועיים, כדי לאפשר השלמת ההסכמות עם חמאס במסגרת תוכנית פירוק הנשק.

ההנחיה החדשה מגיעה בסמוך לשיחה שקיימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומלאדנוב. מועצת השלום מסרה בעקבות הפגישה כי מדובר בשיחה "בונה ומפורטת", וכי ישראל והמועצה חולקות הבנה משותפת לגבי היעדים הסופיים, שהם פירוק מוחלט של הנשק ברצועה ומעבר משלטון באמצעות נשק לממשל אזרחי. לדברי המועצה, יישום התהליך יפוקח על ידי כוח הייצוב הבינלאומי ועל ידי ועדה לאימות היישום, שחברות בה ארצות הברית ומועצת השלום.

Netanyahu - January 2018.IIIaצילום: בנימין נתניהו

במקביל, מתגלה מחלוקת פנימית בישראל סביב היקף הנסיגה הצפויה מהרצועה. גורם מדיני מסר כי "ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה, ותמשיך לסכל כל איום על אזרחינו וחיילינו". ההודעה פורסמה זמן קצר לאחר שהשרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק יצאו בהצהרה שלא זכתה להתייחסות רשמית מצד נתניהו. שרים בקבינט טענו כי "כל הפירוז פייק. אין פירוק מנשק, אלא העברתו לידיים פלסטיניות, שיפעלו לפי החוק הפלסטיני שחל ברמאללה", והוסיפו כי מדובר בחוק "שלא רואה בטרור נגד יהודים עבירה, אלא להפך".

בכירים בצה"ל טענו רק יום לפני פרסום ההנחיה כי "לא קיבלו הוראה לנצור את האש", אולם בפועל כבר ניכר היה שינוי בהיקף הפעילות המבצעית ברצועה. בפניה לתגובה, דובר צה"ל הפנה את השאלות לדרג המדיני. בתחילת השבוע פורסם כי במערכת הביטחון התקבל מסר מארצות הברית לרסן את התקיפות ברצועה, מה שמעיד על הקשר בין הלחץ החיצוני לשינוי המדיניות.

בשלב זה לא ברור אם ההחמרה בנהלים היא זמנית, לצורך קידום שלב הנסיגה והפירוז, או שינוי קבוע במדיניות האש הישראלית ברצועה. הנושא צפוי לעמוד במרכז הדיונים בין ישראל למועצת השלום בימים הקרובים, במקביל להמשך המגעים סביב פירוק נשקו של חמאס.

צה"ל מהדק את הפיקוח על התקיפות בעזה, כשההחלטה על סיכולים ממוקדים עוברת כעת דרך הרמטכ"ל בלבד, על רקע לחץ מדיני ובינלאומי להפחתת האש ברצועה.