סקר מנדטים חדש שפורסם הערב (שלישי) בחדשות ערוץ 14 מצייר תמונה דרמטית של המפה הפוליטית בישראל. הליכוד בראשות בנימין נתניהו מזנק ל-31 מנדטים ונשאר בפער ניכר מהמפלגה השנייה בגודלה. גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, נתניהו מותיר את גדי איזנקוט הרחק מאחור.
הסקר, שנערך על ידי חברת נקסט דאטה בניתוחו של שלמה פילבר, כלל 588 בוגרים מכלל האוכלוסייה בישראל. הנתונים מראים כי גוש הימין שומר על יציבות ואף מתחזק, ומגיע ל-62 מנדטים. גוש המרכז-שמאל נותר עם 48 מנדטים בלבד, והמפלגות הערביות מחזיקות יחד ב-10 מנדטים.
מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט ביססה את מקומה כמפלגה השנייה בגודלה עם 22 מנדטים, אך הפער מהליכוד נותר עצום. אחריה ש"ס עם 11 מנדטים, מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן עם 10 מנדטים, ואילו יהדות התורה, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ומפלגת "ביחד" של יאיר לפיד ונפתלי בנט מקבלות שמונה מנדטים כל אחת.
הדרמה הגדולה של הסקר נרשמת דווקא במחנה הדתי-לאומי. עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר והציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' משוות כוחות בפעם הראשונה, כשכל אחת מהמפלגות מקבלת שישה מנדטים בלבד. שתי המפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל ורע"ם, מקבלות חמישה מנדטים כל אחת.
מי שסופג את המכה הקשה ביותר בסקר הוא נפתלי בנט. מפלגתו "ביחד", שאמורה הייתה להוות כוח מרכזי במרכז הפוליטי, מתרסקת לשפל חדש של שמונה מנדטים בלבד, נתון שמציב אותה בשורה אחת עם ישראל ביתנו ויהדות התורה, רחוק מאוד מהציפיות שיוחסו לה בעבר.
לא כל המפלגות שרדו את מבחן הסקר. שורה ארוכה של רשימות ודמויות מוכרות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. בל"ד קרובה ביותר עם 2.9%, אחריה מפלגת בית ציוני, המילואימניקים בראשות חילי טרופר ויועז הנדל עם 1.9%, מפלגת זהות בראשות משה פייגלין עם 1.3%, רשימתו של עופר וינטר עם 1.2%, גלעד ארדן עם 0.7%, וכחול לבן בראשות בני גנץ נותרה עם 0.5% בלבד, נתון זעום שממחיש את קריסת המפלגה בסקרים.
הפער המרשים ביותר בסקר נוגע לשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. נתניהו מוביל עם 54% תמיכה, מול 34% בלבד לאיזנקוט. נפתלי בנט מקבל 8% תמיכה, אביגדור ליברמן 3%, ובני גנץ נותר עם אחוז בודד. כשבודקים את ההתמודדות הישירה, ראש בראש בין השניים, הפער נשמר: נתניהו עם 56% מול 44% לאיזנקוט.
הנתונים מלמדים על יציבות מרשימה בקרב מצביעי הליכוד וגוש הימין בכללותו, לצד תזוזות חדות בתוך המחנה הדתי-לאומי ובמרכז הפוליטי. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המגמות הללו יחזיקו מעמד עד למועד שבו יתקיימו בחירות בפועל, או שמדובר בתמונת מצב רגעית בלבד שעשויה להשתנות בסקרים הבאים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה