נשיא איראן: "היחסים שלי עם המנהיג העליון מורכבים מאוד"

הודאה נדירה ומטלטלת מגיעה מלב השלטון באיראן. נשיא המדינה מסעוד פזשכיאן הודה בפומבי כי מערכת היחסים שלו עם המנהיג העליון מוג'טאבה חמינאי הפכה למורכבת במיוחד בתקופה הנוכחית.

הדברים, שנאמרו בפה מלא, חושפים סדק נדיר בחזית הרשמית שהמשטר האיראני מנסה להציג לעולם. במדינה שבה כל מילה של הנשיא נבחנת בזכוכית מגדלת, הודאה כזו נחשבת לחריגה ביותר.

מבנה השלטון באיראן ידוע כמורכב ולעיתים סותר. הנשיא הנבחר נמצא תחת סמכותו של המנהיג העליון, שהוא בפועל השליט האמיתי של המדינה. כל החלטה אסטרטגית, בטחונית או מדינית מרכזית עוברת בסופו של דבר את אישורו של המנהיג העליון, מה שהופך את תפקיד הנשיא למוגבל בהרבה ממה שנדמה מהחוץ.

פזשכיאן, שנחשב לדמות מתונה יחסית בזירה הפוליטית האיראנית, נבחר לתפקיד על רקע הבטחות לרפורמות ופתיחות מסוימת. אלא שההודאה שלו על "מורכבות" ביחסים עם המנהיג העליון מרמזת על כך שהמרחב שלו לפעולה עצמאית מוגבל בהרבה מהצפוי.

גורמים המכירים את הזירה הפוליטית באיראן מציינים כי מתחים בין הנשיא לבין מוסד המנהיג העליון אינם תופעה חדשה. אולם ההודאה הפומבית, ולא הדיפלומטית כדרך המקובלת בטהראן, היא זו שמעוררת סקרנות ותשומת לב מיוחדת.

השאלה שמתבקשת מיד היא: על מה בדיוק חלוקים הנשיא והמנהיג העליון? האם זה נוגע למדיניות חוץ, לכלכלה הקורסת של המדינה, או שמא לסוגיות ביטחוניות רגישות יותר שאיראן מתמודדת איתן בתקופה האחרונה?

לא במקרה הדברים נאמרים בעיתוי הנוכחי. איראן נמצאת בתקופה רגישה מבחינה מדינית וביטחונית, עם מתחים אזוריים גבוהים ולחץ בינלאומי מתמשך. כל סדק בחומת השלטון הפנימית עלול להתפרש כאיתות למשבר עומק רחב יותר.

בטהראן נהוג להסתיר מחלוקות פנימיות ברשמיות קפדנית. העובדה שהנשיא בחר להודות בקושי מול חמינאי, ולא להסתפק בהצגת חזית מאוחדת כמקובל, מעידה על כך שהמתיחות הזו קרובה לגלוש מעבר לדלתיים הסגורות של מוסדות השלטון.

בשלב זה לא ידוע מה יהיה הצעד הבא, האם פזשכיאן ינסה לגשר על הפער בשקט, או שהמורכבות שהוא תיאר תמשיך לצוף לפני השטח. הדבר הבטוח הוא שהעולם עוקב מקרוב אחר כל תזוזה בזירת השלטון הפנימית של איראן.