הבנה זמנית בהורמוז: הנפט יורד, עיראק בפני קריסה כלכלית

איראן שיגרה אזהרה חמורה למדינות המפרץ הפרסי: כל תקיפה אמריקנית נוספת תוביל למכה צבאית ישירה בתשתיות אנרגיה קריטיות באזור. האיום הגיע בשעה שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ עמד לפני שיגור מתקפה נרחבת נגד רשת האנרגיה האיראנית, ולבסוף הודיע על עצירתה.

Donald Trump official portraitצילום: דונלד טראמפ

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ניהל בליץ דיפלומטי דחוף בימים האחרונים, ושיחח עם עמיתיו בסעודיה, בטורקיה ובקטאר, וכן עם מפקד צבא פקיסטן. המסר שהעביר היה עקבי בכל שיחה: איראן ערוכה להגיב, אך פתרון דיפלומטי הוא הדרך היחידה למנוע הרס נרחב באזור. "אנחנו מוכנים להגיב, אך מציאת פתרון דיפלומטי היא הדרך הטובה ביותר למנוע הסלמה רחבה", אמר דיפלומט בכיר שהיה מעורה בשיחות.

מקור נוסף במפרץ תיאר את האזהרה במילים חדות: "אם אמריקה תכוון לתשתיות איראניות, נגיב בפגיעה במתקני אנרגיה במפרץ וביעדים אזוריים נוספים". באיראן מזכירים בגלוי את המתקפה הקודמת על מתקני ענקית הנפט הסעודית ארמקו באבקייק ובח'ורייס, כדי להבהיר שהאיום הפעם אינו תיאורטי.

הלחץ הדיפלומטי לא הגיע רק מטהראן. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שוחח עם טראמפ באופן ישיר ודחק בו לעכב את התקיפה, לחזור למשא ומתן ולהשיג הפסקת אש. גם קטאר ועומאן הפצירו בוושינגטון לחדש שיחות עם איראן, כאשר גורמים במפרץ הזהירו שסבב תקיפות נוסף "יהפוך את האזור לכדור אש".

ב-2 באוגוסט הודיע טראמפ כי הוא מבטל את התקיפה, "בכפוף ליכולת להגיע לעסקה במהירות". ההודעה סימנה נסיגה מרגע שנראה כמו סף מתקפה עצומה, ופתחה פתח למגעים מדיניים מזורזים בין וושינגטון, טהראן ומוסקט.

בכנס שנערך הלילה (חמישי) בלאס וגאס התייחס טראמפ בגילוי לב נדיר לרקע שהוביל להחלטתו. הנשיא האמריקאי אמר כי הוא מעדיף להגיע להסכם עם איראן מסיבה אחת פשוטה: הוא לא רוצה להרוג אנשים. "אנחנו מדברים, בואו נראה מה יקרה", אמר לקהל הנוכחים. "אנחנו פשוט מכים בה בעוצמה אדירה. אני מעדיף להגיע להסכם, משום שאני לא רוצה להרוג אנשים. אני באמת לא רוצה להרוג אנשים", הדגיש, אך הבהיר כי "בשלב מסוים נצטרך לעשות זאת" אם המשא ומתן לא יניב תוצאות.

טראמפ חשף כי הצבא האמריקאי היה ערוך ומוכן למה שהגדיר כ"המתקפה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". "היינו מוכנים. היינו ערוכים למתקפה הגדולה ביותר מכל המתקפות", אמר, והוסיף כי "כבר הכינו בהם מכות קשות מאוד בחודשים האחרונים". לדבריו, ברגע האחרון, כשההכנות הצבאיות היו בשלב מתקדם, התהפכה התמונה: "ואז הם התקשרו", אמר, ברמיזה לכך שההנהגה האיראנית פנתה לארצות הברית בעקבות איום התקיפה.

במקביל לאיומים, מתקדם מסלול דיפלומטי נפרד ורגיש לא פחות: הסכם ביניים לפתיחה מחדש של מצר הורמוז, שדרכו עוברים כרבע מהסחר הימי העולמי בנפט. על פי גורמים איראניים ואזוריים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, ההסכם המסתמן עם עומאן יעניק לאיראן שליטה ממשית בתנועת כלי השיט הנכנסים למפרץ הפרסי, ויסמן ויתור אמריקני משמעותי. גורמים אמריקניים לא הגיבו רשמית להצעה, אך בעבר הבהירו שוב ושוב כי לא יאפשרו לאיראן לשלוט בגישה לנתיב האנרגיה החשוב בעולם.

לפי הדיווחים, מדובר במסלול זמני שיפעל בין חודשיים לארבעה חודשים, ורוב התנועה בו תעבור במים הטריטוריאליים של איראן. בכירים אמריקנים ומקורות במדינות המתווכות ציינו כי הכרזה רשמית על ההסכם עלולה להתפרסם בתוך שעות. עם זאת, גורמים איראניים ואזוריים סייגו כי סוגיות מרכזיות עדיין פתוחות, ודחו את אמירתו של טראמפ שההסכם הוא עובדה מוגמרת שעומדת לקרות באופן מיידי.

דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, מסר כי הצדדים הגיעו להבנות על הקואורדינטות הגיאוגרפיות המדויקות של מסלול השיט במצר, וכי הודעה משותפת של איראן ועומאן נמצאת בשלבי ניסוח סופיים. הוא תיאר את השיחות כ"מקצועיות" וכ"מתקדמות", אך הבהיר כי הסכם שכזה, כשלעצמו, לא יבטיח את הביטחון במים האסטרטגיים. על פי מקורות המעורים בפרטים, ההסדר המסתמן הוא זמני ותקף ל-60 יום, שבמסגרתם ספינות ייאלצו להיכנס למצר מהצד האיראני ולצאת ממנו מהצד העומאני, ובמקביל יפונו מוקשים מהחלקים המרכזיים של נתיב המים, רובם ממוקמים בצד העומאני. הספינות לא יחויבו בתשלום אגרות רשמיות, חרף דרישה איראנית בעניין, אך תישמר האפשרות לתשלום מרצון מצד חברות ספנות עבור "דמי ביטוח ואיכות סביבה", ולפי הערכות גורמים המעורים בשיחות, איראן תדגיש בפני החברות שכדאי להן לשלם תשלומים אלה.

התקשורת הרשמית האיראנית מיהרה לצנן את ההתלהבות סביב ההודעה. גורם מיודע ברשות השידור האיראנית הבהיר כי ההסכם האפשרי בין איראן לעומאן "אין לו כל קשר לפתיחה מיידית של המצר", וכי המשא ומתן על סידורי התנועה הוא איראני-עומאני בלבד וללא זיקה לארצות הברית. לפי אותה הודעה, אם ארה"ב תמשיך בהפרותיה, המצר לא ייפתח גם אם ייחתם הסכם בין איראן לעומאן, וכי פתיחתו תלויה בשינוי התנהגות אמריקני ובתיקון ההפרות מצד וושינגטון. דרישה מרכזית של טהראן היא הסרת ההסגר הימי שהטילה ארה"ב על נמלי איראן.

שוק הנפט הגיב בזהירות רבה לכל ההתפתחויות. חוזי ברנט נותרו סביב 79 דולר לחבית, אחרי חצי שנה סוערת שבה המחיר טולטל בין כ-70 דולר ערב הלחימה לשיא של מעל 126 דולר באביב. פרמיית ביטוח המלחמה למכלית שנכנסת למפרץ עדיין נסחרת בטווח של 3 עד 10 אחוזים משווי גוף האונייה, לעומת כרבע אחוז בלבד ערב תחילת המשבר. בישראל, מחיר בנזין 95 בשירות עצמי חצה החודש לראשונה מאז קיץ 2022 את רף שמונת השקלים לליטר.

בעדכון מאוחר יותר נמסר כי מחיר חבית הברנט ירד בכשני אחוזים לרמה של כ-85 דולר, לאחר שדווח על ההבנה בין איראן לעומאן על המסלול הזמני. בשנה שקדמה למלחמה עברו במצר הורמוז כ-20 מיליון חביות ביום של נפט גולמי ותזקיקים, כרבע מהסחר הימי העולמי בנפט וכחמישית מהצריכה העולמית, אך ברבעון הראשון של השנה ירדה התנועה במצר בכ-30 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה, לכ-14.6 מיליון חביות ביום.

עיראק היא אחת המדינות שנפגעות הכי קשה מהמשבר. יצוא הנפט שלה קרס מ-100 מיליון חביות בפברואר לכ-32 מיליון חביות בלבד במאי וביוני, כך עולה מנתונים שהציג משרד הנפט העיראקי. גורם בכיר במשרד האוצר העיראקי הזהיר כי "אם השיבוש ביצוא יימשך, לא נוכל לשלם משכורות בזמן מעכשיו והלאה", כאשר הנפט מהווה כ-90 אחוז מהכנסות הממשלה העיראקית ויותר מ-53 אחוז מהתמ"ג של המדינה.

לצד ההתפתחויות המדיניות במפרץ, נרשמה גם התפתחות בגזרה הצפונית: צה"ל האשים את חיזבאללה בהפרת ההסכם, ותושבי הישוב מנסורי בלבנון נדרשו להתפנות ממרחק של אלף מטרים. דובר צה"ל בערבית פרסם הודעה מפורשת, ולפי הדיווחים כ-15 משפחות עזבו את הישוב בשעות האחרונות. במקביל, כוחות צה"ל ניהלו מרדף אחר נערות ישראליות שחצו לשטח לבנון, ומשרד הבריאות הלבנוני עדכן על הרוג בתקיפה שיוחסה לצה"ל במסגד בנבטיה.

בשלב זה, כל הצדדים ממתינים לרגע ההכרעה. אם ההסכם על מצר הורמוז יאושר בקרוב, כפי שמעריכים גורמים אמריקנים ומתווכים אזוריים, הוא עשוי לשנות את מאזן הכוחות במפרץ הפרסי לטובת טהראן, ולהשפיע ישירות על מחירי האנרגיה בעולם ובישראל.