הליכוד בפנייה בהולה לסולברג: בטלו את איסור המעקב בקלפיות

מפלגת הליכוד הגישה היום (חמישי) בקשה דחופה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לביטול החלטתו שאוסרת על נציגי מפלגות בקלפיות לדווח בזמן אמת מי הגיע להצביע. הפנייה, שהוגשה על ידי עו"ד אילן בומבך מטעם המפלגה, מגיעה יומיים בלבד לאחר שסולברג פרסם את ההחלטה שהפכה את מערכת הבחירות הקרובה על ראשה.

בליכוד לא מסתירים את הזעם. לדברי המפלגה, ההחלטה מגיעה אחרי שהלו"ז הרשמי לבחירות נקבע והכנסת יצאה לפגרה, כך שאין שום דרך לתקן את החוק בכנסת בזמן. עוד נטען כי המפלגה התבססה על נוהג מקובל של עשרות שנים, ואף השקיעה 1.8 מיליון שקל בחוזה עם חברת "אלקטור" כדי להפעיל את מערך המרצת הבוחרים שלה לקראת יום הבחירות.

בבקשה שהוגשה לסולברג טוענים כי החלה מיידית של האיסור מהווה "שינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה", ומזהירים כי היא חושפת אלפי פעילים ומתנדבים פשוטים, שלא ידעו על השינוי הפתאומי, לאחריות משפטית ואף פלילית. בליכוד מדגישים כי מניעת השימוש בכלים הללו תפגע ביכולת לעודד אנשים להצביע, ובסופו של דבר תפגע באחוזי ההשתתפות בבחירות.

ההחלטה שעליה מתלוננים בליכוד ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג הרווח שנים רבות פוגע בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות, משום שהוא מאפשר למפלגות לעקוב אחר השתתפותם של אזרחים בזמן אמת. סולברג קיבל את הטענה וקבע בהחלטתו כי "מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מותרת לפי חוק הגנת הפרטיות".

בהחלטה נקבע כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים תפקיד שהוגדר בחוק, ותפקידם לפקח על תקינות הבחירות בלבד, ולא להעביר מידע על הבוחרים למפלגות לצורך ניהול קמפיין. סולברג הבהיר כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר את המידע הזה, ובהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, העברתו אסורה. לצד האיסור עצמו, ההחלטה כוללת גם הוראות אכיפה: מזכירי הקלפיות יידרשו לוודא שהדיווח לא מתבצע, ומי שיפר את ההנחיה עלול להיות חשוף לתביעות ולהפרת הוראה חוקית.

לא רק הליכוד זועם. חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד אמר כי "אף שמערכת המשפט מתרצת את ההחלטה בהגנה על הפרטיות, רוב הציבור אינו מוטרד מדיווח על הגעתו לקלפי", והציע פתרון חלופי שלפיו מי שמעוניין בכך יוכל לבקש שלא לדווח על הגעתו. גם ביהדות התורה ובש"ס, שהשתמשו במנגנון דומה במשך שנים, הגדירו את ההחלטה כ"גיים צ'יינג'ר" שעלול להקריס את אסטרטגיית המרצת המצביעים שהייתה נהוגה בציבור החרדי. שר התקשורת שלמה קרעי הודיע כי הליכוד לא יישם את ההחלטה ויפעל להשגת מידע "בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

בצד השני של המחלוקת, מומחים למשפט חוקתי מסבירים כי מדובר בעיקרון עמוק יותר מוויכוח פוליטי. פרופ' יניב רוזנאי מהאוניברסיטת רייכמן ציין כי ההכרעה מגינה על "זכותו של אדם להשתתף בבחירות מבלי להיות נתון למעקב פוליטי", והוסיף כי חשאיות הבחירות אינה מסתכמת בכך שאיש אינו יודע איזה פתק הונח במעטפה, אלא כוללת גם את הזכות שלא להיות חלק ממנגנון פוליטי שעוקב אחר עצם ההשתתפות בהצבעה. גם דוקטור תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירה כי בעידן הבינה המלאכותית, מידע על עצם ההצבעה ושעתה יכול לשמש לא רק להמרצת בוחרים אלא גם לדיכוי הצבעה, באמצעות מסרים מטורגטים שנועדו להרתיע דווקא את מי שעדיין לא הצביע.

הסוקר ומנהל המדינה לשעבר שלמה פילבר מציע פרשנות שונה לחלוטין: לדבריו, ההחלטה עשויה דווקא להעניק לגוש הימין שני מנדטים לפחות. הוא משווה את המצב לאירועי הבחירות ב-2019, כשניסיון הליכוד לקדם "חוק מצלמות" בקלפיות עורר תחושת איום בציבור הערבי והביא לזינוק דרמטי באחוזי ההצבעה. לדבריו, תחושה דומה של פגיעה בזכות ההצבעה עלולה כעת "להזעיק" את מצביעי הימין ולהעלות את שיעורי ההצבעה בקרבם ביום הבחירות.

אם סולברג ידחה את בקשת העיון החוזר של הליכוד, אחת האפשרויות שנבחנות היא פנייה לבג"ץ בטענה שההחלטה פוגעת ביכולתן של מפלגות לממש את הזכות לבחור ולהיבחר. במקביל, בקואליציה נבחנת אפשרות לקדם חקיקה שתסדיר את השימוש במערכות מסוג "אלקטור", ובמפלגות עצמן כבר מחפשים דרכים חוקיות חלופיות לניהול מערך ההמרצה בלי להפר את החלטת ועדת הבחירות. הכרעתו הסופית של סולברג בבקשת העיון החוזר צפויה להתקבל בימים הקרובים, ועד אז נמשכת אי הוודאות בכל מפלגות הבית לגבי דרך פעולתן ביום הבחירות עצמו.