עשרות אלפי חרדים מתפקדים לליכוד: לא אידיאולוגיה, אינטרסים

גל התפקדות חרדי חסר תקדים שוטף את מפלגת הליכוד, וההסבר האמיתי מאחוריו רחוק מאוד מ"ניצחון מוחלט" או מארץ ישראל השלמה. כאלפיים מאנשי חסידות סערט ויז'ניץ החיפאית הצטרפו לאחרונה למפלגה, ולפי הערכות מדובר כיום בכשלושים אלף מתפקדים חרדים מתוך כמאה וארבעים אלף מתפקדים הזכאים להשתתף בפריימריז.

עיתונאי מהחסידות שביקש להישאר בעילום שם חשף את הסיפור שמאחורי המהלך. "בחרנו באופן הפעולה הזה אחרי שראינו במשך חצי קדנציה שחברי הכנסת החרדים לא עושים את תפקידם. אנחנו קהילה שבחרה בהם, ולא ראינו שהם עובדים בשבילנו", אמר. לדבריו, מדובר בבירוקרטיה יומיומית: "לנו אין קשר לפקידי המדינה. אז פה אנחנו נתקעים באיזה רישיון שלא מגיע למבנה ציבור, ושם זה תקציב הזנה לכיתות של החינוך המיוחד".

עסקן חרדי מבית"ר שהגיע לעמדת כוח בליכוד כחלק מקבוצה של אלפי מתפקדים היה חד משמעי: "ליהדות החרדית אסור להיכנס לכנסת ישראל. המדינה שהוקמה הורסת את היהודים. אממה, אנחנו חיים פה. אתה חייב להיות בקשר עם הפריץ". לדבריו, כשיש כוח בליכוד אפשר להשיג הרבה: "תקציבים לכיתות כוננות, לפתוח בית ספר לבנות, לתגבר קווי תחבורה. השרים מכבדים אותנו, את הכוח החרדי בליכוד. יש לנו כוח חזק מאוד".

אחת הדוגמאות המדהימות ביותר נוגעת לטיפול בעריקים. לדברי אותו עסקן, פנייה לשר הביטחון ישראל כ"ץ נועדה לסייע לבחור מהחסידות שהיה צריך להתגייס: "בחור מהחסידות שלנו יצא מהדרך והיה צריך להתגייס. ההורים שלו רצו שיהיה ברבנות. פנינו לישראל כ"ץ". מלשכת השר נמסר בתגובה כי "לשכת שר הביטחון לא עוסקת בשיבוצים בצה"ל" וכי כל פנייה מועברת לבחינת הצבא. מלשכת שרת התחבורה מירי רגב, שגם אליה יוחסו פניות בנושא תגבור קווים לשכונות חרדיות, נמסר: "שקר וכזב. השרה קשובה לפניות של כלל הציבור ופועלת אך ורק על פי שיקולים מקצועיים".

בין המתפקדים הבולטים נמנה גם יוסי רוזנבוים, איש יחסי ציבור מחסידות קרלין שלפי הערכות גייס כשבעת אלפים מתפקדים לליכוד בעשור האחרון. רוזנבוים הכחיש כי הצטרפותו למפלגה נועדה לחזק את עסקיו: "הרגשתי שהמפלגות החרדיות פחות מייצגות אותי. אני לא מקדם ענייני דת. זה מעולם לא היה באג'נדה שלי". לדבריו, "כמו שיש ועד עובדים של שדה התעופה, מותר שיהיו גם חרדים שרוצים להשפיע מבפנים. אנחנו עושים את זה בגאווה גדולה".

גם חסידות ברסלב מצאה דרך ייחודית להפעיל לחץ, סביב סוגיית הטיסות השנתיות לאומן. פעיל חרדי הסביר: "כחמישים אלף אנשים נוסעים מדי שנה לאומן בראש השנה, ועוברים סבל רב במעברי הגבולות. הם מתפקדים לליכוד ואומרים, אנחנו רוצים שחברי הכנסת והשרים ידאגו לנו". בעבר אף התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו לנשיא אוקראינה זלנסקי כדי לדון בענייני אומן, וממשלתו אישרה תקציב חריג של עשרה מיליון שקל למולדובה לצורך הסדרת תשתיות עבור החסידים.

Benyamin Netanyahu (2016-04-21)צילום: בנימין נתניהו

לא כל הקולות בליכוד מברכים על המגמה. יעקב וידר, ממקימי מטה החרדים בליכוד, שלח בעבר מכתב חריף לנתניהו והתריע על "השתלטות עוינת" של גורמים חיצוניים על המפלגה. "עסקנים חרדים, אוהבי כוח ושליטה, קלטו שאפשר לעשות קומבינה. הם פשוט גיס חמישי בליכוד", אמר וידר. הוא הוסיף כי בבחירות קודמות ראה חברי קלפי מטעם הליכוד שהם למעשה אנשי ש"ס ויהדות התורה.

הפרשן הפוליטי ישראל כהן, המקורב להנהגה החרדית, מציין כי הליכוד תמיד דיבר בשפה שפונה לציבור המסורתי, מה שהופך אותו ליעד טבעי להשפעה חרדית. "כשמירי רגב מצטלמת בקבר רבי שמעון בר יוחאי, זה קריצה לחברי המרכז החרדים שמרגישים שהבכירים מדברים לסט הערכים שלהם", אמר.

ההתפתחות הזו לא מסתכמת רק בליכוד. סקר שנערך לאחרונה חושף כי בעוד ש"ס, בראשות אריה דרעי, נחלשת לשמונה מנדטים בלבד, יהדות התורה דווקא מתחזקת לתשעה מנדטים. הנתון מצביע על תסכול עמוק בקרב צעירים חרדים מזרחים סביב סוגיית חוק הגיוס, אלא שבניגוד לתופעת ההתפקדות לליכוד, כאן מדובר בתנועה פנימית בתוך העולם החרדי, לא יציאה ממנו. דרעי ניצב כעת בפני מבחן מנהיגות: אם לא יצליח להחזיר את הצעירים ולחזק את הקשר עם הציבור המסורתי, מפת הכוחות בגוש הימין עלולה להשתנות מהותית.

אריה דרעיצילום: אריה דרעי

הפריימריז הקרובים בליכוד צפויים להוות זירת מבחן ראשונה למידת ההשפעה בפועל של המתפקדים החרדים. בקרב חסידויות שונות, בהן גור, סערט ויז'ניץ וקהילת כיסא רחמים, מתקיימות כבר כעת ישיבות פנימיות להכרעה מי מהמועמדים יזכה לתמיכה, כשההחלטה משוקללת בעיקר לפי מבחן תועלת: מי יעזור בפועל לצרכים הקהילתיים והיומיומיים, ולא מי שמזוהה עם אידיאולוגיה מסוימת.