סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על הסכם הגנה משותף

איראן לא חיכתה יותר משעות ספורות כדי להגיב. שעות בודדות אחרי שסעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על הסכם הגנה משותף היסטורי, הגיע מטהרן מסר מאיים שהופנה ישירות ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.

חבר הפרלמנט האיראני איברהים רזאי, שעד לאחרונה שימש כדובר הוועדה לביטחון לאומי במדינה, לא חסך במילים. "הסעודים צריכים לדעת שהסכם על הנייר עם טורקיה ופקיסטן לא יביא להם ביטחון, בדיוק כפי ששנים של הישענות חד-צדדית על האמריקאים לא הביאו להם ביטחון", כתב ברשתות החברתיות. הוא לא הסתפק בכך והוסיף איום ברור: "תשנו את המדיניות שלכם, כדי שלא תצטרכו להתחנן לאחרים שיספקו לכם ביטחון".

ההסכם עצמו נחתם היום במכה, בטקס חגיגי שבו השתתפו יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף. המסמך, שכבר זכה לכינוי "הסכם ההגנה המשותף של מכה", קובע כי כל מתקפה על אחת משלוש המדינות תיחשב כמתקפה על כולן.

שריף הגיע לג'דה יום קודם לכן לביקור בן שלושה ימים בסעודיה, בליווי משלחת בכירה שכללה גם את הרמטכ"ל הפקיסטני, שר המדינה עאסים מוניר. למרות ההצהרה הרשמית שפרסם משרד החוץ הפקיסטני, שלוש המדינות לא פרסמו את הנוסח המלא של ההסכם, וגורם ביטחוני טורקי שצוטט בנושא טען כי מדובר בהסכם "בעל אופי הגנתי בלבד".

במשרד החוץ הפקיסטני הבהירו כי "ההסכם נועד לחזק את ההרתעה הקולקטיבית מפני כל פעולת תוקפנות". ההסכם כולל גם שיתוף מודיעין ומידע טכנולוגי בין שלוש המדינות, ולפי ההערכות צפויים בעקבותיו גם תרגילים צבאיים משותפים בקרוב.

אלא שמאחורי ההצהרות המרשימות מסתתרות לא מעט סימני שאלה. ד"ר יואל גוז'נסקי, איש המל"ל לשעבר וחוקר בכיר במכון INSS, הסביר כי מדובר בברית שאינה טבעית כלל. "הפקיסטנים לא רוצים להסתבך, ולא בטוח שלטורקים יש יכולות לתת", אמר. לדבריו, גם ההסכם הקודם בין סעודיה לפקיסטן, שנחתם כבר בספטמבר האחרון, לא הוכיח את עצמו במלחמה האחרונה מול איראן. פקיסטן שלחה כוחות לסעודיה רק אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, ובד בבד התפרסם כי סעודיה העבירה לה 3 מיליארד דולר.

גוז'נסקי הוסיף כי "פקיסטן וטורקיה זו הצלע הכי חלשה במשולש. הברית המשולשת הזו היא לא טבעית, אלא של נסיבות, והיא קשורה יותר להיחלשות איראן ולעלייה היחסית של ישראל". לדבריו, למרות שאין מדובר בברית מלחמתית נגד ישראל, האוריינטציה שלה אנטי-ישראלית בבירור, וזה עלול לדחוף את סעודיה למדיניות לעומתית יותר כלפי ירושלים.

מנגד, עולה גם קריאה אחרת, שלפיה טעות לראות בהסכם איום מיידי על ישראל. לפי גישה זו, המניע המרכזי של ריאד הוא בעיקר דאגה עמוקה יותר: האם סעודיה מסוגלת להתמודד לבדה עם האתגרים הביטחוניים הסובבים אותה, שאינם קשורים בהכרח לישראל. הממלכה מחפשת עומק אסטרטגי ושותפים נוספים בעת שסביבתה עדיין לא יציבה, בין השאר בשל התקיפות המתמשכות של החות'ים ושל המיליציות השיעיות בעיראק.

המבחן האמיתי של ההסכם, כך עולה מהניתוחים, יגיע רק כאשר יידרש ממנו מחיר צבאי ומדיני ממשי. השאלה המרכזית היא מה יקרה במקרה של הסלמה אזורית חמורה, למשל אם איראן תתקוף שוב תשתיות נפט סעודיות. קשה להאמין שטורקיה או פקיסטן יסתכנו בעימות ישיר עם טהרן, בדיוק כפי שקרה בהסכם הקודם בין סעודיה לפקיסטן, שנשאר "אות מתה" בזמן אמת.

בינתיים, מהצד החות'י נשמעה תגובה חריפה נוספת. מוחמד אל-פרח, חבר הלשכה המדינית של החות'ים, אמר כי "אנחנו נחושים לשבור את המצור, ללא קשר לבריתות שנוצרות נגדנו", וקרא לטורקיה ולפקיסטן "לא להפוך לכיסוי מדיני לכל תוקפנות". גם סוגיית הנשק הגרעיני הפקיסטני עלתה מחדש, כאשר לפי ההערכות מדובר בסוגיה שנותרה ממוקדת ביריבות ההיסטורית מול הודו ואינה חלק מההסכם החדש.

ההסכם נחתם על רקע מתיחות הולכת וגוברת באזור בעקבות המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, שגררה גם את סעודיה לזירת העימות ופגעה בתנועה הימית במיצר הורמוז ובים האדום. מאז שארצות הברית וישראל תקפו את איראן בסוף פברואר, טהראן ובעלות בריתה הגיבו בתקיפות על יעדים בסעודיה ובמדינות מפרץ נוספות, וכן הטילו חסימה על משלוחים ימיים. בחודש שעבר הכריזו מורדי החות'ים בתמיכת איראן על "מצור ימי" נגד סעודיה, ותקפו נמלי תעופה, מתקני נפט וספינות משא סעודיות בים האדום. פקיסטן, שהיא המדינה המוסלמית היחידה בעולם המחזיקה בנשק גרעיני, מנהלת גם מלחמה פתוחה מול הטליבאן השולט באפגניסטן, לצד היסטוריה ארוכה של עימותים עם הודו.

בימים הקרובים צפויים לצאת לפועל הצעדים הראשונים ליישום ההסכם, ובהם שיתוף מודיעיני מוגבר ותרגילים צבאיים משותפים. יחד עם זאת, השאלה המרכזית שתישאר פתוחה היא האם מדובר בברית של ממש, או במסמך פוליטי שיעמוד במבחן רק בעת משבר אמיתי.