אלוף משנה יואב שניידר, מח"ט 401, מדבר בפעם הראשונה על הדרך שהובילה אותו בחזרה לפיקוד על החטיבה, אחרי שקודמו בתפקיד, אל"ם מאיר בידרמן, נפצע קשה מפגיעת רחפן בכפר דבל שבדרום לבנון. שניידר עצמו נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה, לפני כ-20 שנה, ואיבד באותה תקופה את שלושת אנשי הצוות שלו בטנק.
ב-20 במאי השנה, כשהיה בשנת לימודים במכללה לביטחון לאומי של צבא קנדה, קיבל שניידר טלפון באמצע הלילה. "בידרמן נפצע קשה מאוד בראש מרחפן. בוא לקבל את הפיקוד על החטיבה במקומו", נאמר לו. "היה לי ברור שאני מקפל וחוזר מיד לארץ", מספר שניידר. "אחרי תפקיד של מח"ט מילואים במלחמה אתה מרגיש שכבר עשית את זה, אבל כשהגיעה הזדמנות כזו, לחזור למלחמה כמח"ט חטיבת שריון סדירה, לקחתי אותה בשתי ידיים".
שניידר, 41, נולד וגדל בקיבוץ הדתי שלוחות שבעמק בית שאן. בגיל 21, כמפקד מחלקה בגדוד 74 של השריון, נפצע קשה ב-12 ביולי 2006, כאשר טנקו נפגע ישירות מטיל נגד טנקים בגזרת ג'בל בלאט בלבנון. "היינו בטנק ארבעה", הוא נזכר. "אחרי הפגיעה הבנתי שאני פצוע קשה מאוד והתחלתי לחלץ את עצמי מהטנק. ניסיתי לחלץ גם את אלון. במשך עשר דקות הצלחתי להכווין אלינו כוחות, עד שהראייה נעלמה לי לגמרי".
שלושת אנשי הצוות שלו, אנדריי ברודנר, אלון פינטוך ואיתמר צור, נהרגו. "דבר ראשון שאלתי את אמא שלי מה עם אנשי הצוות", מספר שניידר. "אמרתי לה: 'אני חושב שכולם מתו'. והיא ענתה לי: 'כן'". אחרי חצי שנה של שיקום פיזי ונפשי החליט שניידר לחזור לשרת בצה"ל, וגם עבר שנה שלמה של טיפול פסיכולוגי ביוזמתו. "זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי בחיי", הוא אומר.
עשרים שנה לאחר מכן חזר שניידר להילחם בלבנון, הפעם כמח"ט. מיד עם כניסתו לתפקיד נכנס לתוך מבצע "כתר הארי", שבו כיתרו כוחות צה"ל את מרכזי הכובד של חיזבאללה. "לפני הפסקת האש כבר היינו ערוכים על הקווים. לקחנו את חדתא, את רכס הסילבסטר", הוא מספר. לפני כעשרה ימים, אחרי שמונה חודשי לחימה, יצאה חטיבה 401 מלבנון.
התקופה בלבנון נצרבה בנפשו של שניידר בעיקר בשל נפילתו של סא"ל דור גדליה בן שמחון, מפקד גדוד 52, שהיה קרוב אליו. השניים דיברו בשיחת וידיאו ב-19 ביוני, כמה שעות לפני שבן שמחון נפל. "שמעתי ממנו שהוא בעומס מבצעי, מנטלי, מקצועי, אבל הוא מתמודד", נזכר שניידר. "כמה שעות אחר כך צילצל הטלפון: 'רחפן נפץ פגע בטנק מג"ד. אין ניצולים'".
"על מה אני חושב כשאני נזכר בשיחה האחרונה איתו? על החיוך שלו", אומר שניידר. "אדם מלא כריזמה, מאוד דומיננטי, מקצועי, מעמיק ויסודי. אמרתי באזכרת השלושים לדור שמשפחת בן שמחון מושקעת ב-401. יש לו אח קצין לומד מהחטיבה, אח בקורס קצינים מ-401, ואח נוסף ששירת בה".
שניידר מספר כי בחטיבה 401 היו כמה אירועים שבהם מפקדים היו היחידים ששרדו, והוא מלווה אותם ותומך בהם. "בחטיבה נותנים הרבה מקום לעוצמה האנושית. מהמח"ט עד אחרון המפקדים, אנחנו נוגעים בחיילים. עולה הבוקר, וממשיכים קדימה. בשביל דור ולמען המשימה", הוא אומר.
בחודש הקרוב, אחרי תקופת ריענון קצרה, צפויה חטיבה 401 לשוב לרצועת עזה. "אין ספק שהאתגרים יהיו אחרים. זה מעבר מבצעי, מקצועי ומנטלי אדיר לחטיבה, ממצב של מלחמה למצב של הגנה קבועה בקו הצהוב", אומר שניידר. "המשימה המבצעית ברורה: מניעת חדירת אויב לקו הצהוב, ובטח שלשטח ישראל. נהיה שם עד שיגידו לנו אחרת".
שניידר, נשוי לשיר ואב לארבעה, מדבר גם על התמיכה של בנות הזוג של מפקדי החטיבה, אותן הוא מכנה "נשות הברזל". החטיבה, שפעלה גם ברפיח וגם בגזרות רבות ברצועת עזה במהלך המלחמה, ממשיכה להיערך לקראת המשך הפעילות המבצעית, בין אם בלבנון ובין אם בעזה, תחת פיקודו של שניידר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה