איראן: קרובים מאוד להסכם עם עומאן על מיצר הורמוז

איראן לא מתכוונת לוותר. דובר משמרות המהפכה האיראני מסר הודקה חדשה ומטלטלת: פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, אחד מנתיבי המים הקריטיים ביותר בעולם לשינוע נפט, תלויה באופן בלעדי בהיענות ארצות הברית לתנאים שאיראן קבעה.

"פתיחתו מחדש של מצר הורמוז מותנית בקבלת תנאיה של איראן על ידי ארצות הברית", מסר הדובר בהודעה רשמית. הדברים מגיעים על רקע המתיחות הנמשכת באזור המפרץ הפרסי, כאשר איראן ממשיכה לאותת לעולם שבידיה נמצא מפתח אסטרטגי שיכול לשבש את שוקי האנרגיה הגלובליים.

הדובר הבהיר כי מדובר בעניין נפרד ומובחן מכל משא ומתן דיפלומטי אחר באזור. "פתיחת מצר הורמוז כפופה למנגנון ולתנאים הייחודיים שקבעה איראן, ואינה קשורה למשא ומתן בין איראן לעומאן", נכתב בהודעה. כך למעשה מבהירה טהרן שהיא מפרידה בין הערוץ הדיפלומטי האזורי לבין הסחיטה האסטרטגית שהיא מפעילה סביב נתיב המים.

את ההודעה מסר דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוהבי, כפי שצוטט בסוכנות הידיעות האיראנית הרשמית. הצהרתו מגיעה בתגובה ישירה לדבריו של גורם רשמי אמריקני, שמסר יום קודם לכן כי נרשמת התקדמות ממשית במגעים בין איראן לעומאן, התקדמות שעשויה הייתה להוביל בקרוב לפתיחה מחודשת של המצר ולחידוש ייצוא הנפט העולמי, שנפגע קשות בעקבות המלחמה המתמשכת בין ארצות הברית לאיראן, הנמשכת כבר חמישה חודשים.

מעבר לכך, משמרות המהפכה הדגישו שהמצר הוא הרבה יותר מנתיב מסחרי. "מצר הורמוז אינו רק נתיב מים כלכלי עבורנו, אלא מרכיב בעוצמה הגיאוגרפית והאסטרטגית של איראן", אמר הדובר. הצהרה זו חושפת עד כמה איראן רואה בשליטה על המצר כלי לחץ מדיני ומדגישה שהמדובר בנשק אסטרטגי ולא רק במסלול שילוח סחורות.

הדובר לא הותיר מקום לפרשנות בכל הנוגע לתנאים שארצות הברית צריכה למלא. "פתיחת המצר מותנית בקבלה מלאה של התנאים האיראניים על ידי ארצות הברית, ובהפסקת התערבותה בתהליך המשא ומתן האזורי", נמסר. כלומר, מעבר לדרישות הקונקרטיות, איראן מציבה כתנאי נוסף שוושינגטון תרד מהמעורבות שלה בתהליכים המתקיימים באזור.

בשורה התחתונה של ההודעה, סיכם הדובר את המסר בצורה חדה וברורה: "ברגע שארצות הברית תקבל את תנאי איראן, מצר הורמוז ייפתח". המשפט הזה, בפשטותו, ממחיש את אסטרטגיית הלחץ שאיראן נוקטת: לא הבטחות, לא ויתורים, אלא דרישה מוחלטת שהכדור נמצא כולו במגרש האמריקאי.

מצר הורמוז, המפריד בין איראן לחצי האי הערבי, נחשב לאחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם לתעבורת נפט וגז. דרכו עוברת חלק ניכר משוק הנפט הגלובלי, ולכן כל איום על סגירתו או הגבלתו מעורר דאגה מיידית בשווקים הבינלאומיים ובקרב מדינות המערב.

ההצהרה הנוכחית מגיעה בהמשך לשורת אמירות דומות שהשמיעו גורמים איראנים בשנים האחרונות, כאשר משמרות המהפכה חוזרים ומדגישים את יכולתם לשבש את התנועה במצר בכל עת שירצו. עם זאת, הפעם מדובר בניסוח ישיר וחד יותר, שמקשר במפורש בין פתיחת נתיב המים לבין כניעה אמריקאית לתנאים איראניים.

בשלב זה לא ידוע אם ובאיזה אופן תגיב וושינגטון להצהרה. ההערכות הן שהמתיחות סביב מצר הורמוז תמשיך להיות כלי מרכזי בזירת הלחצים בין איראן לארצות הברית, ושכל התפתחות נוספת בנושא צפויה להשפיע באופן ישיר על שוקי האנרגיה העולמיים.

בד בבד עם ההצהרות הדיפלומטיות, התקבל דיווח מטריד נוסף. החברה הלאומית של אבו דאבי לנפט, ADNOC, מסרה כי אחת מספינותיה נפגעה מטיל בעת מעבר במצר הורמוז, בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת. לפי החברה, לא נפגעו אנשים במתקפה והמצב נשלט, אך לא נמסרו פרטים על זהות הספינה, סוג המטען שהובילה או היקף הנזק שנגרם. לא נמסר מי עמד מאחורי הירי, ולא ברור אם קיים קשר בין התקיפה לבין ההצהרות האיראניות שפורסמו באותו יום ממש. איחוד האמירויות מיהר להגיב לאירוע והוציא הצהרה רשמית שבה גינה את התקיפה על הספינה.

בהתפתחות נוספת, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י מסר כי איראן ועומאן קרובות מאוד להגיע להסכם חדש על ניהול מצר הורמוז. "המשא ומתן עם עומאן בנוגע לניהול מצר הורמוז נמשך, ואנחנו קרובים מאוד להסכמה", אמר עראקצ׳י, וחשף כי מדובר בשלבים מתקדמים של גיבוש נתיב שיט חדש באזור.

עם זאת, עראקצ׳י הבהיר כי פתיחתו המלאה של המיצר בפועל תלויה גם בתנאי נוסף שאינו קשור לעומאן בלבד: פיצוי מצד ארצות הברית על מה שהוא מגדיר כהפרות של מזכר הבנות עם איסלאמבאד, בירת פקיסטן. "הפרת מזכר ההבנות ופגיעה בניהול של איראן במצר הורמוז היא דבר שאינו מקובל כלל", אמר שר החוץ בנחרצות, מבלי לפרט את מלוא תוכן המזכר הנטען.

עומאן, השכנה של איראן מעבר למיצר, נחשבת זה שנים לגורם מתווך מרכזי באזור המפרץ הפרסי, ומשמשת פעמים רבות ערוץ תקשורת עקיף בין טהראן לגורמים מערביים, כולל וושינגטון. בינתיים, לא התקבלה כל תגובה רשמית מוושינגטון להצהרות עראקצ׳י בנוגע לדרישה לפיצוי, וגם פרטי המזכר עצמו, מועד חתימתו ותוכנו המדויק, לא נחשפו במלואם.