בג"ץ הקפיא את חוק שיר חג'אג' שמונע אזרחות מקרובי מחבלים

בית המשפט העליון הקפיא את הסעיף בחוק המונע ממקרובי מחבלים לקבל אזרחות, רישיון ישיבה או אשרת שהייה בישראל במסגרת איחוד משפחות. ההקפאה בוצעה יממה בלבד לפני שהסעיף היה אמור להיכנס לתוקף.

החוק, המכונה חוק שיר חג'אג', נכנס לספר החוקים ב-9 ביולי 2025. הוא נועד למנוע מקרובי משפחה של פעילי טרור ומורשעים בעבירות ביטחוניות לקבל מעמד בישראל, מתוך מטרה להגביר הרתעה ולסתום פרצה של ניצול מסלול איחוד המשפחות לצורכי טרור.

את החוק קידמו חבר הכנסת עמית הלוי מסיעתו, ביחד עם הרצל ומירב חג'אג'. הסעיף הרלוונטי היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט, ורשות האוכלוסין וגופי הביטחון כבר סיימו את ההיערכות הנדרשת ליישום שלו בשטח.

אולם ברגע האחרון, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז הוציאה צו ארעי שהקפיא את יישום הסעיף. בהחלטתה כתבה השופטת כי הפעלת הסעיף עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם של קרובי המחבלים.

ההחלטה עוררה תגובה זועמת מצד יוזם החוק. חבר הכנסת עמית הלוי תקף בחריפות את בית המשפט העליון ואמר: "החלטת בג"ץ להקפיא את החוק היא זו שתביא לתוצאות בלתי הפיכות, ולפגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם, בחייהם של אזרחי ישראל".

הלוי הוסיף וטען כי החוק נועד לטפל בבעיה מוכחת בשטח. "רוב ככל אזרחי ותושבי ישראל שהורשעו בטרור הגיעו לישראל או נולדו בה כתוצאה של איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית", אמר. לדבריו, "בג"ץ מרסק את מעטפת ההגנה של אזרחי ישראל".

הצו הארעי שהוציאה השופטת ברק-ארז אינו החלטה סופית, אלא צעד ביניים שנועד לאפשר לבית המשפט לבחון את הסוגיה לעומק לפני שהחוק יוצא לפועל בפועל. משמעות הצו היא שרשות האוכלוסין וגופי הביטחון לא יוכלו בשלב זה לאכוף את הסעיף, חרף ההיערכות שכבר בוצעה.

הפרשה מצטרפת לשורה של עימותים בין הכנסת לבין בית המשפט העליון בנושאי חקיקה הנוגעים לביטחון ולזכויות אדם. תומכי החוק טוענים כי הוא כלי הרתעה חיוני, בעוד מתנגדיו מזהירים מפגיעה בזכויות בני משפחה שלא הואשמו בכל עבירה.

בשלב זה לא נקבע מועד לדיון נוסף בעתירה, וברור כי הכרעת בית המשפט העליון בנושא תיקבע אם וכיצד ייכנס הסעיף לתוקף בעתיד.