המלחמה באיראן מרוקנת את מאגרי החימוש של ארה"ב

מלחמת ארצות הברית באיראן חושפת סדק מטריד באחד הנכסים היקרים ביותר של הצבא האמריקני: מאגרי החימוש שלו. הלחימה הממושכת שחקה את מלאי טילי ההגנה האווירית ואת החימוש ארוך הטווח, עד כדי כך שבוושינגטון נאלצים כעת להסיט ציוד וספינות מאירופה ומאסיה אל המזרח התיכון. התוצאה: בעלות הברית של ארה"ב באזורים אחרים נותרות חשופות יותר, בדיוק בזמן שרוסיה וסין עוקבות מקרוב.

המספרים שמצטיירים מדאיגים. מאז תחילת המלחמה שיגר הצבא האמריקני יותר מ-1,500 טילי יירוט מסוג פטריוט, כשבמלאי נותרו כיום פחות מ-1,700 טילים בלבד. מדובר בציוד שעלותו מיליוני דולרים ליחידה, וייצורו מחדש עשוי להימשך שנים. גם אם קצב הייצור יואץ באופן משמעותי, יידרשו למעלה משנתיים כדי להשלים את החוסרים שנוצרו. לצד הפטריוט, דווח גם על מחסור חמור בכמה סוגי טילים ארוכי טווח, ובהם טילי קרקע-קרקע מסוג ATACMS.

המשבר לא נשאר מוגבל למזרח התיכון. אספקת טילי ההגנה האווירית לאוקראינה צנחה השנה באופן דרמטי, פי שלושה בהשוואה לשנת 2025. הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי אמר השבוע כי מספר טילי ההגנה האווירית שמדינות המערב מעבירות לארצו ירד לכשליש בלבד מהכמות שסופקה אשתקד. בשבוע שעבר לא הצליחה אוקראינה ליירט אף אחד מ-28 טילים ששיגרה רוסיה במתקפה שבה נהרגו לפחות 17 בני אדם. זלנסקי טען כי מיירטים נוספים היו יכולים להציל חיים.

במסיבת עיתונאים בבלגרד פנה זלנסקי גם לישראל, בניסיון להשיג פתרון למחסור. "גם אנחנו היינו רוצים לקבל מישראל הגנה אווירית", אמר. "נהיה מוכנים לקנות, אבל עדיין אין לנו את ההזדמנות הזו, למרות שאנחנו בדיאלוג".

מעבר לאירופה, גם באסיה גובר החשש. הפנטגון העביר למזרח התיכון טילי טומהוק וטילים ארוכי טווח נוספים שנשמרו במקור למקרה של מלחמה עם סין, וכן מאות מיירטים מתקדמים מדרום קוריאה וממדינות נוספות. גם נושאת מטוסים וכמה מהמשחתות המתקדמות ביותר של הצי האמריקני הוסטו למלחמה באיראן. גורם אמריקני ציין כי הוצאת מערכות הגנה ואמצעי מעקב מדרום קוריאה הפכה את הכוחות האמריקנים שם לפגיעים יותר במקרה של עימות עם צפון קוריאה.

מומחים מזהירים כי מוסקבה ובייג'ינג עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות, ומעריכים כי מלחמה ממושכת באיראן משרתת את האינטרסים שלהן ויוצרת חלון פגיעות משמעותי עבור וושינגטון. הצבא של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין שקוע אמנם עמוק במלחמה באוקראינה וסופג הפסדים כבדים על פי הערכות במערב, אך בקרמלין ממשיכים לטעון כי המערב הוא זה שמנהל בפועל מלחמה נגד רוסיה. במקביל, מודיעין מערבי מעריך כי רוסיה עשויה לבחון בשנים הקרובות תקיפה של מדינה חברה בנאט"ו, וראשי המדינות הבלטיות כבר הביעו לא פעם חשש מכך.

הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, הזהיר את הנשיא דונלד טראמפ עוד לפני פרוץ המלחמה מפני שימוש נוסף במלאי חימוש שכבר היה מדולדל. טראמפ החליט בכל זאת להתקדם בתקיפה, מתוך הערכה שהמלחמה תסתיים במהירות. ההערכה הזו התבררה כשגויה. למרות זאת, הבית הלבן ממשיך להכחיש כל טענה בדבר מחסור. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט מסרה כי לארצות הברית "יש יותר ממספיק כוח אש כדי לבצע כל פעולה שהנשיא יורה עליה, בכל זמן ובכל מקום". גם טראמפ עצמו פרסם השבוע פוסט נזעם שבו טען כי הדיווחים על מחסור אינם נכונים, כינה אותם "בוגדניים" והורה על חקירת הדליפות שהובילו לפרסום הנתונים. עם זאת, גם הוא הודה כי אספקת תחמושות מסוימות "הדוקה קצת יותר" מהרגיל.

בינתיים, בארצות הברית מנסים למצוא פתרונות מהירים למילוי המאגרים. הצבא האמריקני הודיע על פתיחת שורה של מטווחים המיועדים לחברות פרטיות שמפתחות טילים, כטב"מים וכלי נשק נוספים, בתקווה לרכוש אותם במהירות לשימוש בשדה הקרב. מזכיר הצבא דן דריסקול אמר באחד המטווחים במדינת מישיגן כי המהלך "יקצר חודשים ולפעמים שנים של ביורוקרטיה שחונקת קבלנים צבאיים". לדבריו, לפעמים לוקח לחברה פרטית בין 12 ל-18 חודשים לבצע ניסוי פשוט, וזה "לא יעיל". דריסקול ציין כי חלק מהשינויים נובעים מהניסיון האוקראיני, ומההצלחה של קייב לייצר מערכות נשק חדשות בפרק זמן קצר יחסית. הממשל האמריקני מתכוון גם לעודד חברות קטנות להיכנס לתעשיית הביטחון, כשלדברי דריסקול "הצבא שואף לשבור כל מחסום שהקמנו ב-20 או 30 השנים האחרונות".

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא כמה זמן ייקח לצבא האמריקני להשלים את מאגרי החימוש שנשחקו, ואם רוסיה או סין ינצלו את החלון שנפער בינתיים באירופה ובאסיה.