הממשלה מאשרת מיליארד שקל לרכש ביטחוני דחוף בזמן פגרת הבחירות

הממשלה אישרה היום (ראשון) העברה של מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון, לצורך רכש ביטחוני שהוגדר "דחוף". האישור התקבל בתקופת פגרת הבחירות, אך קיבל אור ירוק משפטי בשל הדחיפות המבצעית שהוצגה לממשלה.

על פי ההחלטה, 850 מיליון שקל יועברו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, שיועד במקור לעידוד השקעות במגזר הטכנולוגי אך לא מומש. 150 מיליון שקל נוספים יגיעו מתקציבים שנשמרו במסגרת החלטות ממשלה קודמות וטרם הוקצו בפועל, לאחר שלא הושלמו ההליכים המשפטיים והמקצועיים הנדרשים לאישור הקצאתם.

מדובר בתקציב שמיועד לרכש ביטחוני מסווג, ולכן פרטים על הציוד והמערכות שמערכת הביטחון מתכננת לרכוש לא מתפרסמים. בממשלה מסבירים כי הסיבה להעברה הדחופה היא הצורך המבצעי המיידי של מערכת הביטחון, שנוצר בעקבות המלחמה.

ההעברה מגיעה כחלק משורה ארוכה של הגדלות בתקציב הביטחון במהלך שנת 2026. התקציב שאושר בתחילת השנה עמד על כ-143 מיליארד שקל, לאחר שהוגדל בעקבות המלחמה עם איראן והוצאות הלחימה. בחודש יולי הושג סיכום על תוספת נוספת של 15 מיליארד שקל, לאחר מחלוקת ממושכת בין משרדי האוצר והביטחון. עוד קודם, בחודש מרץ, אישרה הממשלה הקצאה נפרדת של 2.6 מיליארד שקל לרכש ביטחוני דחוף וחיוני לניהול הלחימה.

בנוסף לסעיף התקציבי, הממשלה צפויה לאשר היום את מינויו של ליאור חייט לתפקיד שגריר ישראל באיטליה. במסגרת תפקידו ישמש חייט גם כשגריר לא תושב במלטה ובסן מרינו, וכן כנציג הקבוע של ישראל במוסדות המזון והחקלאות של האו"ם.

ההעברה הנוכחית של מיליארד שקל היא רק חלק ממהלך רחב בהרבה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי מקורות המעורים בפרטים, נתניהו הנחה בשבוע האחרון "לפתוח" את תקציב המדינה לשנת 2026, כשמונים ואחד יום בלבד לפני הבחירות. המשמעות המעשית היא חקיקת תקציב חדש, בזמן שהכנסת בפגרה ותקציב חודש אוגוסט כבר בביצוע.

Netanyahu - January 2018.IIIaצילום: בנימין נתניהו

מעבר לפתיחת התקציב הנוכחי, נתניהו מבקש לעגן את תקציבי מערכת הביטחון ליותר מעשור קדימה, כולל הגדלת התוכנית הרב-שנתית מכ-350 מיליארד שקל לכ-400 מיליארד שקל. תקציב הביטחון עמד ערב המלחמה על כ-62 מיליארד שקל, ומאז זינק פי שלושה לכ-183 מיליארד שקל, אם מביאים בחשבון גם מקורות מימון נוספים שלא פורטו.

באוצר מגדירים את המהלך "חסר תקדים", לא רק בשל הסכום אלא בשל טווח ההתחייבות והקרבה לבחירות. גורם בכיר באוצר טען כי לכל דרישה דחופה של צה"ל נמצא מענה מיידי במהלך המלחמה, ולכן אין הצדקה לדחיפות ביחס להתחייבות לשלוש עשרה השנים הקרובות. באוצר מציינים גם כי הדרישות של מערכת הביטחון עלו בהדרגה, מ-2 מיליארד שקל בתחילה עד 20 מיליארד שקל בסופו של דבר, וכל פתרון שהוצע יצר דרישה חדשה וגבוהה יותר.

גורם משפטי בכיר הבהיר כי פתיחת התקציב אפשרית מבחינה חוקית, אך מחייבת ועדת הסכמות וכינוסים של מליאת הכנסת וועדת הכספים לתיקון חוק המסגרות ולתקציב עצמו. לדבריו, נדרש "הסבר ממש מניח את הדעת" לכך שאין ברירה אחרת, ושמדובר בדבר שלא היה ידוע מראש. הוא הוסיף כי הוא "לא רואה איך אפשר יהיה להצדיק את זה".

לממשלה שתיבחר בעוד כשלושה חודשים תהיה סמכות לשנות את ההחלטות שיתקבלו בתקופה הקרובה, אך ביטול התקשרויות חוזיות עשוי לעלות בקנסות משמעותיים. מעבר לעלות הכספית, כל ראש ממשלה עתידי שיבקש להקטין את ההיערכות הביטחונית אחרי השבעה באוקטובר יצטרך לשלם על כך מחיר פוליטי. השאלה מאיפה יגיע חלק ניכר מהמימון לתוכנית הרב-שנתית, ובכמה תושפע קופת המדינה, נותרה ללא מענה סופי.