פרקליטות המדינה הגישה תביעה חריגה בהיקפה נגד חברת חלמיש, ובה היא דורשת להכריז עליה כבעלת הזכויות בכ-1,314 דירות דיור ציבורי בתל אביב. במקביל מבקשת המדינה לחייב את החברה בהשבת כ-51 מיליון שקל שלטענתה מוחזקים בידיה שלא כדין.
התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם משרד הבינוי והשיכון, מציבה זו מול זו שני גופים שאמורים לפעול יחד. חלמיש היא חברה ממשלתית-עירונית, שבבעלות משותפת של המדינה ועיריית תל אביב, שהוקמה כדי לנהל את נכסי הדיור הציבורי בעיר עבור זכאים שידם אינה משגת לשכור או לרכוש דירה בשוק הפרטי.
מדובר בדירות המכונות בשפה המשפטית "רכוש בהשקעה", שנבנו, נרכשו או מומנו על ידי המדינה בין השנים 1961 לתחילת שנות ה-80. לפי כתב התביעה, המדינה מימנה כ-99% מההון ששימש לרכישת הדירות הללו, אך מסיבות היסטוריות וטכניות הן נרשמו בסופו של דבר על שם חלמיש ולא על שם המדינה עצמה.
לטענת המדינה, מדובר היה בהסדר טכני גרידא. חלמיש, כך נטען בכתב התביעה, שימשה במשך שנים כזרוע ביצועית של המשרד, שהחזיקה בדירות בנאמנות עבור המדינה, ולא כבעלים האמיתיים שלהן. אלא שבשנים האחרונות, טוענת הפרקליטות, שינתה החברה את גישתה באופן חד צדדי והחלה לטעון לבעלות מלאה על הנכסים.
בכתב התביעה מפורטת רשימת מעשים שמייחסת המדינה לחלמיש: רישום דירות דיור ציבורי על שמה בלשכות רישום המקרקעין בלי הסכמת המדינה, סירוב לרשום על שם המדינה דירות חדשות שנבנות במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, וניהול מגעים מול יזמים בלי ידיעת המשרד. יותר מכך, נטען כי החברה אף מכרה דירות דיור ציבורי וסירבה להעביר את התמורה לידי המדינה.
"קשה להמעיט מחומרת ההתנהלות נשוא כתב תביעה זה", נכתב בתביעה. "עסקינן בפעולות אקטיביות לרישום הנכסים, שהינם נכסי המדינה, בשווי עתק, על שם חלמיש, באופן חד צדדי, תוך פגיעה אנושה בזכויות המדינה ובאינטרס הציבורי, בניגוד לדין ובניגוד להסכם בין הצדדים".
הפרקליטות מפנה להסכם משנת 1999 שנחתם בין הצדדים בגישורו של השופט בדימוס תיאודור אור, ולפיו הנכסים אמורים להירשם על שם המדינה וההכנסות מהם להיות מועברות אליה. לטענת המדינה, למרות ההסכם הזה חלמיש המשיכה לפעול, בחוסר תום לב ותוך הפרה יסודית של ההתחייבויות, כדי לשנות את רישום הזכויות ולרשום את הנכסים על שמה.
לפי כתב התביעה, חלמיש הותירה בידיה שלא כדין כ-50.8 מיליון שקל, מעבר לחלק המגיע לה מרווחי מכירת הדירות לדייריהן. המדינה מסבירה שהרישום המקורי על שם חלמיש בשנות ה-60 וה-70 נבע מכך שבתחילת דרכה של החברה הייתה כוונה שהיא תמומן באופן שווה על ידי המדינה והעירייה. בפועל, כאמור, המדינה נשאה כמעט לבדה בעלות המימון, מה שהופך לטענתה את הרישום ההיסטורי לטכני בלבד ולא לביטוי של בעלות ממשית.
במסגרת התביעה מבקשת המדינה מבית המשפט מספר סעדים: הצהרה על בעלותה בדירות, רישום הזכויות מחדש על שמה, ביטול הרישומים שבוצעו לטובת חלמיש, איסור על החברה לבצע פעולות בעלים בנכסים בלי הרשאה, השבת כספים שלטענת המדינה עוכבו שלא כדין, תשלום מלוא שווי הנכסים שנמכרו לצדדים שלישיים בלי אישור המדינה, וקביעה שיפוטית לפיה חלמיש הפרה את הסכם הניהול שחתמה עליו.
התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין עדי רון ורותם אלקלעי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, יחד עם עורכי הדין ניר סברוב, ניר מילשטיין, נתן לרנר ועומר מנדיל ממשרד עורכי דין חיצוני. נכון לעת הזו, חלמיש טרם הגישה כתב הגנה, וטענותיה לגופו של עניין עדיין לא נשמעו בבית המשפט.
התביעה, המתוארת כמקרה חריג ונדיר של מדינה שתובעת חברה שבבעלותה שלה, צפויה לעורר עניין רב בזירת הדיור הציבורי בתל אביב, ותוצאותיה עלולות להשפיע על מעמדן של דירות נוספות המנוהלות בהסדרים דומים ברחבי הארץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה