איראן: "לא נפתח את מצר הורמוז עד לכניעה אמריקנית"

איראן יצאה הבוקר בהתקפה חריפה על ארצות הברית. דובר משרד החוץ האיראני, איסמעאיל בקאאי, הגיב להסכם ההגנה שנחתם בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן ביום שישי האחרון, וטען שההסכם הוא הוכחה חיה לכך שהאזור כולו כבר לא סומך על האמריקנים.

"הסכם מכה נובע מההבנה של מדינות האזור ששמירה על ביטחון באמצעות ארצות הברית כבר אינה אפשרית עוד", אמר בקאאי בהצהרה לתקשורת. לדבריו, "המדיניות ההרחבתית של ישראל הפכה לברורה, גלויה וחשופה".

הדובר האיראני לא הסתפק בביקורת כללית. הוא הזהיר במפורש את המדינות השכנות שלא לאפשר לאמריקנים להשתמש בשטחן כדי לקדם תקיפות נגד איראן. "איראן דוחה התערבות זרה באזור", הצהיר. "מדינות האזור מוזמנות לחזק את היחסים, האמון והביטחון ללא גורמים חיצוניים, ושטחן לא צריך לשמש כנקודת מוצא לתוקפנות כלפי איראן".

מעבר להסכם ההגנה, בקאאי התייחס גם לנושא הבוער ביותר כרגע: מצר הורמוז. הוא אישר את ההצהרות שהשמיעו אנשי משמרות המהפכה יום קודם לכן, לפיהן למשטר האיראני אין שום כוונה לפתוח את המצר לפני שארצות הברית תיכנע.

"כל עוד המלחמה נמשכת, לא נאפשר מעבר דרך המצר", הבהיר הדובר האיראני בצורה חד משמעית. מדובר בהצהרה תקיפה במיוחד, שמותירה מקום מצומצם לפרשנות.

בקאאי הדגיש שטהרן כלל לא מתכננת לחדש בשלב הזה משא ומתן עם וושינגטון. "אנחנו מתמקדים כעת בהורמוז, ולא בחידוש המשא ומתן עם ארצות הברית", אמר. לדבריו, פתיחתו של מצר הורמוז מותנית בקיום התנאים ש"נכפו על איראן, על נתיב השיט הזה ועל האזור כולו, בעקבות התוקפנות הצבאית של ארצות הברית והמשטר הציוני".

מצר הורמוז נחשב לאחד מנתיבי השיט האסטרטגיים והחשובים ביותר בעולם. דרכו עוברת כמות עצומה של נפט וגז המיועדים לשווקים גלובליים, כך שכל איום על סגירתו מקפיץ מיד את השווקים הבינלאומיים ואת מדינות המערב.

ההצהרה של בקאאי מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת בין איראן לארצות הברית ולישראל. הסכם ההגנה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, שעליו הגיב הדובר האיראני, נתפס בטהרן כניסיון של מדינות האזור למצוא חלופה לביטחון האמריקני, מה שמעיד לטענת איראן על שקיעת האמון במעצמה.

בשלב זה לא ידוע אם המדינות שאליהן פנתה איראן, ובראשן סעודיה, טורקיה ופקיסטן, יתייחסו לדברי בקאאי. עם זאת, ברור שההצהרות האיראניות בנוגע למצר הורמוז ימשיכו להישאר במוקד תשומת הלב הבינלאומית, בעיקר בשל ההשלכות הכלכליות האפשריות על שוקי האנרגיה העולמיים.