קופת המדינה נהנתה בחודש יולי מזינוק חד בגביית המסים. משרד האוצר פרסם היום נתונים המראים כי הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש שעבר בכ-53.3 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ-12% לעומת יולי אשתקד. על פי חלק מהמקורות המספר הגיע אף ל-55 מיליארד שקל, בהתאם לשיטת החישוב.
מתחילת שנת 2026, הכנסות המדינה ממסים כבר חצו את רף 360 מיליארד השקלים, כשהן מגיעות לכ-362.1 מיליארד שקל. מדובר בעלייה ריאלית של כ-11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמדו ההכנסות על כ-323.8 מיליארד שקל בלבד. הפער בין שתי התקופות ממחיש עד כמה השנה החולפת הייתה חזקה יחסית עבור קופת האוצר.
לצד הבשורה בצד ההכנסות, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי ברמה של 3.3% מהתוצר הלאומי, שהם כ-72.9 מיליארד שקל. מדובר בנתון נמוך משמעותית מיעד הגירעון שקבעה הממשלה לשנת 2026, העומד על 4.9% מהתוצר. הגירעון החודשי בחודש יולי לבדו עמד על כ-4.8 מיליארד שקל, נתון כמעט זהה לזה שנרשם ביולי אשתקד.
הנתון הבולט ביותר בדוח נוגע לגירעון המצטבר מתחילת השנה. מינואר עד יולי הצטבר גירעון של כ-11.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת 37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025, ירידה של יותר משני שלישים. באוצר מסבירים כי חלק ניכר מהשיפור נובע מכך שהתקופה המקבילה אשתקד הייתה מוטת מלחמה, כשהכלכלה הישראלית עדיין נשאה את מלוא העלות של הלחימה במסגרת מלחמת "עם כלביא".
בבחינת מקורות הגידול בגבייה, המסים הישירים בלטו במיוחד עם עלייה של כ-14%, שנבעה בעיקר מגידול בניכויים משכר ובמס הכנסה שנגבה מעצמאים. הגבייה מעצמאים זינקה ב-21%, לעומת עלייה צנועה של 3% בלבד בגבייה ממס חברות. הפער הזה מעיד על כך שההתאוששות הכלכלית מורגשת יותר בקרב עצמאים מאשר בקרב חברות גדולות.
תחום שוק ההון סיפק את אחת התוצאות המרשימות ביותר בדוח. גביית המסים משוק ההון ביולי קפצה בכ-21% ריאלית, ומתחילת השנה מדובר בגידול מצטבר חריג של כ-79% בניכויים מניירות ערך. מדובר בשיקוף ישיר של הראלי שנרשם בשווקים בחודשים האחרונים, כשקופת המדינה נהנית מרווחי ההון של חוסכים ומשקיעים.
המסים העקיפים, ובראשם מע"מ, עלו ביולי בכ-9%, מגמה שהאוצר מייחס לגידול משמעותי בצריכה הפרטית בחודשים מאי-יוני ולעסקה גדולה בודדת במע"מ. עלייה זו מעידה על כך שהצריכה הפרטית במשק ממשיכה להתאושש, גם אם בקצב מתון יותר מהעלייה שנרשמה בשוק ההון.
מנגד, בצד ההוצאות מצטיירת תמונה מורכבת יותר. הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ-373.6 מיליארד שקל, עלייה של 3.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד הגידול המתוכנן בתקציב עומד על 7.4%. הפער הזה בולט במיוחד כשבוחנים את חלוקת ההוצאות: הוצאות מערכת הביטחון זינקו ב-12.6% מתחילת השנה, בעוד הוצאות המשרדים האזרחיים דווקא ירדו ב-1.3%.
באוצר עצמם מזהירים כי "מגמת הגידול בהוצאות הממשלה צפויה להתחזק בחודשים הקרובים", מה שמרמז כי האיזון הפיסקלי הנוכחי עשוי להיות זמני. גם אומדן התשלומים מקרן הפיצויים מתחילת השנה, העומד על כ-8.8 מיליארד שקל, ממשיך להכביד על התקציב. מבחינת המשק, גירעון נמוך ויציב תומך ביציבות השקל ומחזק את מעמדה של ישראל מול סוכנויות הדירוג, אך חלק ניכר מהשיפור נובע מהשוואה מול בסיס נמוך במיוחד ב-2025.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה נוגעת ליציבות הביטחונית. כל הסלמה מחודשת עלולה לחייב הגדלה מהירה של ההוצאות הביטחוניות ולפגוע בפעילות הכלכלית, מה שעלול להחזיר את הגירעון למגמת עלייה מהירה. בינתיים, קופת המדינה נהנית ממצב טוב מהצפוי, אך בכירים באוצר עצמם מודים כי מדובר בשיווי משקל שעשוי להתערער בחודשים הקרובים.
הכנסות המדינה ממסים זינקו ביולי תוך שמירה על גירעון יציב, אך ההוצאות הביטחוניות הגואות מטילות סימן שאלה על המשך היציבות התקציבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה