קולומביה מכירה בריבונות ישראל על הגולן ופורשת מהתביעה בהאג

מהלך דרמטי בזירה הבינלאומית: ממשלת קולומביה הודיעה רשמית על הכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן. ההכרזה, שפורסמה על ידי משרד החוץ בבוגוטה, מהפכת את מדיניות החוץ הקודמת של המדינה כלפי ישראל בן לילה.

במסגרת ההודעה נכתב כי "נוכח חוסר היציבות האזורי המתמשך במזרח התיכון, ובהתחשב בחשיבותה האסטרטגית של רמת הגולן לביטחונה של ישראל, ממשלת קולומביה מכירה בריבונותה של ישראל על הטריטוריה הזו, וכן בזכותה וביכולתה של המדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים חיצוניים".

משרד החוץ הקולומביאני התייחס במפורש לטבח השביעי באוקטובר כאירוע שהמחיש את הסכנות שבפניהן עומדת ישראל. בהודעה נכתב כי "במשך עשרות שנים ניצבת ישראל בפני אתגרי ביטחון מתמשכים וקיומיים בכל גבולותיה. איומים אלה התעצמו באופן משמעותי בשנים האחרונות, והגיעו לשיאם במתקפת הטרור הנוראית של השביעי באוקטובר".

ההכרה בריבונות הגולן אינה מהלך יחיד, אלא חלק מחבילת הסכמים רחבה שנועדה לשקם באופן מיידי את היחסים בין שתי המדינות. הצדדים הודיעו על חידוש מלא של הקשרים הדיפלומטיים ומינוי שגרירים חדשים, ובאופן בלתי שגרתי, קולומביה הודיעה כי תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים.

לצד זאת נחתם הסכם על ביטול חובת הוויזות בין המדינות וחזרה להסכם סחר חופשי. הצעד המשמעותי ביותר מבחינה משפטית הוא הודעת קולומביה על פרישה מוחלטת מהתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, וכן הסתלקות מ"קבוצת האג" שפעלה נגד ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית.

שר החוץ, גדעון סער, שנפגש בשבוע האחרון עם נשיא קולומביה החדש, אבלרדו דה לה אספרייה, במהלך ביקורו בבוגוטה לרגל השבעת הממשל, בירך על ההחלטה. סער הודה להנהגה החדשה בקולומביה וציין כי "ישראל היא מדינה קטנה הזקוקה לעומק אסטרטגי כדי להבטיח את קיומה". לדבריו, הוא ימשיך לפעול כדי שמדינות נוספות יצטרפו למהלך ההכרה בריבונות ישראלית על הגולן.

ההיפוך במדיניות קולומביה בולט במיוחד לאור העבר הקרוב. הנשיא היוצא, גוסטבו פטרו, איש השמאל הראשון שכיהן בתפקיד במדינה, ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בטענה ל"רצח עם" נגד הפלסטינים. פטרו הטיל על ישראל סנקציות, כולל איסור על מכירת פחם, הצטרף לתביעת דרום אפריקה בהאג, ואף קרא להקים "צבא גדול לשחרור פלסטין". פטרו יסיים את כהונתו באוגוסט, לאחר שהחוקה הקולומביאנית אינה מאפשרת לו להתמודד לתקופה נוספת.

ההכרה של קולומביה בריבונות ישראל על הגולן הופכת אותה למדינה השנייה בעולם שנוקטת בצעד מהסוג הזה, לצד ארצות הברית שהכירה בריבונות הישראלית באזור בשנת 2019, בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא טראמפ. המהלך מצטרף למגמה רחבה יותר של תפנית פוליטית באמריקה הלטינית, שבה עלו לשלטון בחודשים האחרונים מנהיגים מהימין הפוליטי במדינות שונות באזור.

ההתקרבות בין ישראל לקולומביה נתפסת גם כחלק ממאמץ אסטרטגי רחב יותר שמוביל סער להעמקת קשרי ישראל עם מדינות אמריקה הלטינית. משרד החוץ הישראלי הכריז על שנת 2026 כ"שנת אמריקה הלטינית", במטרה למקד את הפעילות המדינית להידוק הקשרים עם מדינות היבשת. קולומביה, שהייתה לאורך עשרות שנים בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית ומוקד תמיכה יציב בישראל באמריקה הלטינית, צפויה עתה לחזור לתפקיד הזה.

סער הודיע כי ימשיך במגעים דיפלומטיים גם עם מדינות נוספות באזור, במטרה להרחיב את מעגל המדינות המכירות בריבונות ישראל על רמת הגולן. בירושלים מעריכים כי המהלך הקולומביאני עשוי לעודד מדינות נוספות באמריקה הלטינית לנקוט בעמדה דומה בחודשים הקרובים.