המלחמה באיראן גובה מחיר כבד מארצות הברית, וזה לא רק בזירה הצבאית. מלאי הנפט האסטרטגי של ארה"ב, הכרית הביטחונית שאמורה להגן על המדינה מפני משברי אנרגיה, צנח מתחת ל-300 מיליון חביות. זו הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 1983, ומדובר בנתון שמדליק נורות אזהרה בוושינגטון.
לפי נתונים שפרסם משרד האנרגיה האמריקאי, המלאי הצטמצם בשבוע האחרון בלבד ב-6.1 מיליון חביות, ועומד כעת על 298.7 מיליון חביות בלבד. ההידלדלות המהירה הזו לא מגיעה משום מקום. היא תוצאה ישירה של ההחלטות שקיבל הנשיא טראמפ בעיצומה של המלחמה עם איראן, ושל השיבושים שנגרמו לאספקת הנפט העולמית בעקבות התקיפות האיראניות נגד מכליות במצר הורמוז, נתיב השיט הקריטי ביותר לשינוע נפט בעולם.
עוד בחודש מרץ, כשהמצב באזור החל להסלים, הורה טראמפ לשחרר לא פחות מ-172 מיליון חביות מהמלאי האסטרטגי כדי לרכך את הפגיעה בשוק. המהלך לא היה עצמאי: הוא היה חלק מפעולה מתואמת של מדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, שהחליטו יחד להזרים לשוק העולמי 400 מיליון חביות נפט בניסיון למנוע זינוק דרמטי במחירים. לפני שהתקיפות של ארה"ב וישראל באיראן החלו ב-28 בפברואר, המלאי האסטרטגי האמריקאי עמד על כ-415 מיליון חביות, כלומר תוך פחות מחצי שנה נמחקו ממנו כ-116 מיליון חביות.
בינתיים, בשטח, המתיחות הביטחונית במצר הורמוז לא מרפה. ארצות הברית הביעה חשש גובר מפגיעה בחופש השיט באזור, וטראמפ עצמו טען בפומבי כי המצר פתוח לניווט, אך במקביל דרש מאיראן פיצויים בעקבות תקריות ביטחוניות שאירעו שם. "הכוחות האמריקניים ערוכים לכל תרחיש", הצהיר. איראן, מצידה, דחתה מכל וכל את הטענות, הכחישה מעורבות בתקריות ומיאנה לשלם פיצוי כלשהו.
הכישלון בהשגת הסכמות מול טהראן לא נשאר בלי תוצאות בשוק. מחירי הנפט זינקו בחדות, בין 4% ל-10% בתקופה האחרונה, כאשר חוזה ה-WTI האמריקאי נסחר מעל 81 דולר לחבית וחוזה הברנט הבינלאומי מעל 86 דולר. כלכלנים מציינים כי חוסר הוודאות סביב עתיד המצר הוא שמזין את העלייה, במיוחד לנוכח החשש שסגירה ממושכת של הנתיב תגרום ללחץ אמיתי על אספקת האנרגיה העולמית.
מול המצב הזה, ממשל טראמפ נאלץ לנקוט צעד נוסף: הוא הרחיב את ההחרגה המוגבלת מחוק ג'ונס, החוק האמריקאי המסדיר שינוע ימי בין נמלי ארה"ב. ההחרגה מאפשרת המשך שינוע נפט גם כשהחוק המקורי היה מגביל את זה, וזאת בניסיון לשמור על יציבות אספקת הנפט הפנימית בארה"ב בעיצומה של המלחמה. ההארכה הגיעה בדיוק בזמן שבו הסימנים להסכם על פתיחה מסודרת של מצר הורמוז לא התממשו כפי שהממשל קיווה.
גם בשווקים הפיננסיים הרחבים ניכרת העצבנות. מדדי המניות הגלובליים רשמו ירידות קלות, ואפילו מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין חוו תנודתיות בעקבות ההסלמה במזרח התיכון. מומחים בשוק האנרגיה מזהירים כי אם המצר יישאר סגור בפועל לתקופה ממושכת, מדובר בלחץ שעלול להשפיע על מחירי האנרגיה בעולם לטווח הרחוק בהרבה מעבר לתקופה הנוכחית.
בינתיים ארגון אופ"ק עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות, כשמדינות רבות בעולם חוששות מהאפשרות שהמעבר במצר יופרע לאורך זמן. הדיפלומטיה בין איראן למערב נמשכת ברקע, אך בלי פריצת דרך נראית לעין. עד אז, המלאי האסטרטגי של ארה"ב ממשיך להתכווץ, ומותיר את וושינגטון עם פחות ופחות כרית ביטחון למקרה של משבר נוסף.
בשלב זה לא ברור אם ממשל טראמפ יורה על שחרור נוסף מהמלאי במידה שהמחירים ימשיכו לטפס, או שיבחר לשמר את מה שנותר כדי למנוע ירידה נוספת מתחת לרמות השפל ההיסטוריות שכבר נרשמו.
מלאי הנפט האסטרטגי של ארה"ב בשפל של 43 שנה, ומחירי הנפט העולמיים ממשיכים לטפס על רקע החשש הגובר מהמלחמה באיראן וממצב מצר הורמוז.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה