רשות החדשנות: אין גל פיטורים בהייטק - אבל יש פיצול עמוק

כל שבוע כותרת נוספת על פיטורים בהייטק. חברה אחת מצמצמת, שנייה סוגרת מחלקה, שלישית מודיעה על גל שלישי. אז מה קורה בפועל? סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מגיע עם תשובה שמפתיעה: ברמת המאקרו, שום דבר לא קרס.

הסקר, שנערך במחצית הראשונה של 2026 וכלל 210 חברות המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים, מצא שמספר המועסקים בענף נשאר כמעט ללא שינוי. החברות גייסו בממוצע 8% מכוח האדם שלהן, פיטרו 2.8% ועוד 4.3% מהעובדים עזבו מרצונם. בסיכום כולל, מצבת העובדים נותרה דומה לזו שהייתה בתחילת השנה.

אבל מי שמסתכל רק על המספר הכולל מפספס את הסיפור האמיתי. מתחת לפני השטח מתרחש פיצול חד בין שני עולמות: חברות התוכנה מצמצמות, חברות החומרה מתרחבות. שיעור הפיטורים בחברות תוכנה הגיע ל-6.6%, יותר מכפול מהממוצע הענפי. בחברות חומרה, לעומת זאת, השיעור עמד על 1.1% בלבד, ובחברות פארמה ומדיקל על 2.7%.

מה עומד מאחורי הפער הזה? התשובה, לא מפתיע, היא הבינה המלאכותית. חברות תוכנה משתמשות בכלי AI כדי לכתוב קוד מהר יותר, לבדוק מוצרים ולתת שירות, מה שמצמצם את הצורך בעובדים חדשים. במקביל הן צריכות להתמודד עם מתחרים שמצליחים לבנות מוצרים עם צוותים קטנים בהרבה. בחברות חומרה התמונה הפוכה לגמרי: הביקוש לשבבים, לתשתיות מחשוב ולטכנולוגיות עמוקות רק גדל, וההתייעלות שמאפשרת ה-AI לא באה על חשבון גיוסים, אלא לצד התרחבות.

גם גודל החברה משנה הרבה. השיעור הגבוה ביותר של פיטורים נמצא בחברות בינוניות, שמעסיקות בין 50 ל-200 עובדים: שם המפוטרים היו 8.7%, פי שלושה מהממוצע. חברות מהגודל הזה היוו כמעט מחצית מכל החברות שביצעו פיטורים רחבים. גם חברות צמיחה ישראליות עם פעילות בינלאומית נפגעו יותר ממרכזי פיתוח של תאגידים זרים, בין השאר בגלל שער החליפין: 17.6% מהחברות שפיטרו רוחבית ציינו אותו כסיבה, וכך גם 28% מהחברות שצמצמו גיוסים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסביר שהמספרים לא מעידים על נסיגה של הענף, אלא על שינוי מבני. "אנחנו לא רואים היי-טק שנחלש, אלא היי-טק שמשתנה במהירות", אמר בין. "למרות תחושת אי-הוודאות שנוצרה בעקבות גל הפיטורים, הנתונים מראים שהתעסוקה הכוללת בענף נותרת דומה, אך מאחורי מספר זה מסתתרת מציאות מורכבת יותר".

לדבריו, הפיצול בין תוכנה לחומרה משנה גם את סוג העובדים שהשוק מחפש. "אנחנו רואים פיצול ברור בין ענפי התוכנה, שעוברים התאמות משמעותיות בעקבות הטמעת הבינה המלאכותית, לבין תחומי הדיפטק, ובהם שבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות ביטחוניות, שממשיכים להציג ביקושים גבוהים לעובדים", אמר. הוא הוסיף שההזדמנויות החדשות שנוצרות בעקבות השינוי מחייבות להמשיך להשקיע במחקר, בפיתוח ובהון האנושי.

ומה בקשר להשפעה הישירה של הבינה המלאכותית על מקומות עבודה? כאן הסקר מציג תפנית מעניינת. בינתיים ה-AI לא ממש אחראית לגלי פיטורים רוחביים, אבל היא כבר משפיעה בצורה חדה על גיוסים חדשים. שיעור החברות שדיווחו על הטמעה רחבה של הטכנולוגיה במוצריהן עלה בתוך חצי שנה מ-21% ל-30%, ושיעור החברות שצמצמו גיוסים בעקבות זה שולש: מכ-3% לכ-10%. בקרב חברות שמתכננות פיטורים, מחציתן כבר מייחסות לבינה המלאכותית השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם. עדיין, רק 7% ציינו אותה כסיבה המרכזית, כשההתייעלות העסקית הכללית נשארת הגורם המוביל.

המבט קדימה לא מרגיע לחלוטין. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים במחצית השנייה של השנה, ושיעור הגיוסים המתוכנן צפוי לרדת מ-7.2% ל-5.9%. בקרב חברות שמתכננות פיטורים רוחביים, שיעור המפוטרים הצפוי עלה מ-4.1% ל-6.4% בסקר הקודם לעומת הנוכחי. הנתונים האלה מתכתבים עם דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהצביעו על גידול של כ-7% במספר המועסקים בהייטק ברבעון הראשון, ועם נתוני שירות התעסוקה שמצאו כ-18 אלף משרות פנויות לצד כ-15 אלף דורשי עבודה בתחום. אבל כאן בדיוק הקאץ': לא כל מהנדס שפוטר מחברת תוכנה יכול לעבור בקלות למשרה פנויה בחברת שבבים. הכישורים שונים, ההכשרה שונה, וההתאמה לא תמיד קיימת.