עמית סגל חושף: כך ניר ברקת ניסה להדיח את נתניהו

**פרשן פוליטי חושף הלילה מהלך דרמטי מהחודשים שאחרי הטבח בשבעה באוקטובר: שר הכלכלה ניר ברקת ניסה, לפי הטענה, להדיח את בנימין נתניהו ולתפוס את ראשות הממשלה בעצמו. המהלך, כך נטען, נחשף בזכות מקור אחד: יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ.**

צילום: בנימין נתניהו

הפרשן הפוליטי עמית סגל חשף כי בחודש אוקטובר 2023, ימים ספורים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, החל ברקת במהלך פוליטי שמטרתו הייתה להחליף את נתניהו בראש הממשלה. לפי הדברים שנחשפו, ברקת קיים באותם ימים התייעצויות אינטנסיביות עם יועצים ואנשי סוד, כשעל השולחן עמדה אפשרות ממשית להדיח את נתניהו ולהציב את עצמו בתפקיד. "בחודש אוקטובר 2023 מנהל ניר ברקת התייעצויות קדחתניות עם יועציו המרובים בשכר. על הפרק: תכנית להדחת נתניהו והחלפתו בראש הממשלה ניר ברקת", כתב סגל. לדבריו, המהלך לא נשאר בגדר מחשבה: "כרגיל, הביצוע היה יקר, מגושם וכושל".

המהלך לא נשאר תיאורטי. בין אוקטובר 2023 למרץ 2024 פעל ברקת, כך לפי הטענות, בכמה כיוונים במקביל. הוא ניסה להפיל את התקציב, תקף את הממשלה מימין, ובהמשך שינה כיוון וניסה לאגף אותה משמאל, בין היתר בקריאה שלא לתקוף את ועדות החקירה. סגל תיאר את השילוב הזה כ"מהלך יקר, מגושם וכושל".

לצד המערכה הפומבית, ניהל ברקת גם מסע שקט הרבה יותר. הוא נפגש עם שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת, וניסה לשכנע אותם שהוא זה שיכול להוביל את המדינה ביום שאחרי נתניהו. סגל הבהיר כי הוא עצמו לא נכח באותן פגישות, אך תיאר בעוקצנות: "הסביר להם למה רק הוא יכול להושיע את המדינה. המדינה, למרבה ההפתעה, לא השתכנעה".

התפנית הגיעה ביום האחרון של נובמבר 2023. לפי החשיפה, בתאריך הזה הגיע חיים כץ, יו"ר מרכז הליכוד, לנתניהו ועדכן אותו באופן ישיר על ההתארגנות המתהווה נגדו. מהרגע הזה, כך נטען, החל נתניהו לפעול לפירוק המהלך מבפנים.

השיטה שנתניהו הפעיל, לפי הדיווח, הייתה משולבת: שיחות אישיות עם מעורבים, "תחזוק" פוליטי, קידומים לבעלי תפקידים שנחשדו כמעורבים, ואפילו שיגור אחד ה"מורדים" לתפקיד בחוץ לארץ. כך, שלב אחר שלב, פורק המהלך שנועד להביא להחלפתו בראשות הממשלה.

פרט נוסף שנחשף הערב נוגע לשיריון של אורן דוברונסקי, על תקן ההייטקיסט. לפי הדיווח, המינוי הזה נועד במיוחד להחליש את מעמדו של ברקת בסביבת נתניהו, על רקע החשד שברקת עמד בראש ניסיון ההדחה. באותו לילה עצמו, כאשר נחשפו הפרטים על ברקת, שוריין גם חיים כץ עצמו, האיש שלפי הטענה גילה על המהלך ומנע אותו.

לאחר שהמהלך נכשל, ברקת נותר בממשלה ונתניהו נשאר בראשות הליכוד. אך הסיפור לא הסתיים שם. בהמשך, כך נטען, ניסה ברקת לחזור ולהתקרב לבסיס הליכודי באמצעות יוזמה להקמת קרן שתסייע במימון תביעות נגד ערוץ 12. גם המהלך הזה, לפי הדיווח, לא הצליח להפוך אותו למנהיג הבא של המפלגה. סגל תיאר את הניסיון הזה כפעולה שנועדה לפייס את הליכודניקים אחרי הכישלון במאבק הישיר נגד נתניהו.

הפרסום עורר מיד שאלות מצד גולשים, ואחד מהם שאל את סגל מדוע נתניהו לא פיטר את ברקת מהממשלה אם באמת ידע על המהלך נגדו. סגל השיב בגילוי לב: "שאלה מצוינת. כי נתניהו לא הרגיש אז עם שוליים מספיקים לוותר על אצבע בכנסת". הוא הוסיף כי המצב היום שונה, וטען כי "היום לדעתי זה בגלל קרן התביעות של ברקת שמממנת גם תביעות של אנשים שקרובים לליבם של אנשים בלשכת נתניהו".

בסיום החשיפה הציב סגל אתגר ישיר בפני שר הכלכלה. "אם ברקת מכחיש את מה שנכתב פה, המינימום המתחייב הוא תביעת דיבה ענקית מחר על הבוקר", כתב. לדבריו, אם הטענות שקריות, יש לברקת דרך פשוטה להוכיח זאת: בבית המשפט.

סגל לא הסתפק בכך והמשיך להשליך ספק על ברקת. "אם אני שר בליכוד ערב פריימריז ומאשימים אותי לשווא בפוטש נגד נתניהו, הייתי מגיש מיד תביעת לשון הרע", כתב. הוא הזכיר כי ברקת עצמו כבר תבע את חדשות 12 בסכום של 12 מיליון שקל, ולכן, לדבריו, "כסף זה לא הבעיה. אז מה כן הבעיה?".

הפרסום מגיע על רקע מאבק פנימי חריף בליכוד סביב שריון מקומות ברשימה לכנסת. מקורות מסרו כי השריון שהוענק לאיל ההייטק אורן דוברונסקי נועד במידה רבה להחליש את מעמדו של ברקת, על רקע החשד בסביבת נתניהו שהיה ממובילי ניסיון ההדחה. לפי אותם מקורות, מי שגילה על המזימה וניסה לסכל אותה היה חיים כץ, שבמקביל שוריין גם הוא ברשימה.

בית הדין של הליכוד הורה בשבוע האחרון להשהות את השריון שהוענק לחיים כץ, בין היתר לאור העובדה שכץ נרשם כבר למרוץ הפריימריז שנקבע ל-17 באוגוסט והחל בקמפיין. לצד זאת, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער אמורים לקבל מקומות שמורים משלהם ברשימה, כחלק מהסמכות שהוענקה לנתניהו החודש לקבוע שמונה מקומות מתוך שלושים הראשונים ברשימת המפלגה. בליכוד ציינו כי שריונו של שר הביטחון נועד לאפשר לו להתמקד בענייני הביטחון ולא בפוליטיקה בעת הזו, ואילו השריון לסער נובע מהסכם המיזוג בין מפלגתו לליכוד. חברת הכנסת טלי גוטליב תקפה בחריפות את ההחלטות והודיעה כי בכוונתה לעתור לבית הדין הפנימי של המפלגה בדרישה לדיון נוסף. הפריימריז בליכוד, שבהם צפויים להתמודד עשרות חברי כנסת ושרים על מספר מקומות מצומצם, יתקיימו כמתוכנן ב-17 באוגוסט, לפני הבחירות הכלליות שנקבעו ל-27 באוקטובר.

בשלב זה לא התקבלה תגובה רשמית מלשכת ברקת לפרטים שנחשפו. השאלה אם השר יבחר להגיב בהכחשה פומבית או ינקוט הליך משפטי, כפי שהוצע לו, צפויה להתברר בימים הקרובים.