נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצא בהתקפה חריפה על הנהגת איראן, וטען כי מדובר באנשים "מאוד לא ישרים" שמנהלים משא ומתן ערמומי. בראיון לערוץ הטלוויזיה השמרני "קולה האמיתי של אמריקה" תיאר טראמפ כיצד לטענתו מתנהלים האיראנים סביב שולחן הדיונים.
"הם מנהלים משא ומתן מאוד ערמומיים. הם יסכימו למשהו, ואז ייצאו לתקשורת ויגידו שהם בכלל לא הסכימו לזה", אמר טראמפ. "לא, הם אנשים מאוד לא ישרים".
הנשיא האמריקני פירט בראיון שלוש אסטרטגיות אפשריות מול איראן. הראשונה: להשאיר את המצב כמו שהוא ולתת לכלכלה האיראנית להמשיך ולקרוס. השנייה: "להכות בהם ממש, ממש חזק". והשלישית, שלדבריו כבר מיושמת בפועל: לחץ כלכלי מתמשך באמצעות סנקציות ומצור ימי.
"יש להם אינפלציה של 300%. למטבע שלהם כמעט שאין ערך. הם לא משלמים לחיילים שלהם, והחיילים שלהם עוזבים", תיאר טראמפ את המצב באיראן. "זה לא מצב בר-קיימא". לדבריו, גם המבנה הפיננסי של איראן נמצא כולו בשליטה אמריקנית: "אנחנו שולטים בכסף שלהם, במה שהיה להם, והיה להם הרבה. אני הבנקאי שלהם. אני הבנקאי שלהם".
מדובר בירידה ברמת האיומים המפורשים שהשמיע טראמפ בעבר, כאלה שכללו הצהרות על חיסול ראשי המשטר האיראני והחזרת הציוויליזציה הפרסית "אלפי שנים לאחור". כרגע, הנשיא מעדיף לדבריו "לזרום" ולתת ללחץ הכלכלי לפעול, אף שהוא לא זנח את האופציה הצבאית.
הנתונים הכלכליים מאיראן חמורים. לפי קרן המטבע העולמית, כלכלת איראן צפויה להתכווץ השנה בכ-5.6%, הצניחה החדה ביותר שלה מאז 1988. שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-88.6%, מחירי המזון זינקו בשנה החולפת ב-130%, וערך המטבע המקומי, הריאל, איבד כ-20% מערכו מאז פרוץ המלחמה. מדד שמשלב בין אינפלציה לאבטלה טיפס לשיא של 91.1 באביב, יותר מכפול מהנתון בשנה הקודמת.
המצור הימי האמריקני על ייצוא הנפט האיראני, שנפתח ב-13 באפריל, הופסק זמנית ביוני וחודש ביולי, עולה לכלכלת איראן כ-435 מיליון דולר ביום, כך לפי הערכות. פרופסור לכלכלה מטהרן, אלברט בגזיאן, תיאר את המצב במילים חדות: "הכלכלה שלנו היא כמו מטופל שסובל מדימום חמור". לפי דיווחים, מיליוני איראנים נאלצים כיום להשתמש באפליקציות אשראי כדי לשלם עבור מוצרי יומיום בתשלומים, ורבים מהם מתמודדים עם קנסות כשהם מתעכבים בהחזרים.
בירת איראן נמצאת כעת בהתגייסות פנימית להתמודד עם ההחמרה הצפויה במשבר, כאשר הממשל מנסה לחזק את התעשייה המקומית ולהגן על הריאל. במקביל, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, שמונה לתפקיד לפני ימים, הציב תנאים נוקבים לפני ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז, בהם דרישה לשחרור הכספים האיראניים המוקפאים וסיום המלחמה באזור, כולל בלבנון וברצועת עזה.
בשיחה עם עיתונאים מחוץ למטוסו, בתום ביקור רשמי באוהיו, הבהיר טראמפ בלי כחל וסרק כי אינו מאמין למילה אחת שיוצאת מטהרן. "אני האדם האחרון שיסמוך על איראן. הם שיקרו לי שוב ושוב", אמר. הוא הזהיר את המשטר האיראני באופן ישיר בנוגע למצר הורמוז: "בשלב מסוים, אולי הם יעשו משהו, ואז הם יחטפו מכה קשה". לדבריו, ארצות הברית מחזיקה כיום ב"שליטה מוחלטת" באחד מנתיבי השיט האסטרטגיים והרגישים ביותר בעולם. "להם אין שליטה. לנו יש שליטה מוחלטת. המצר בידינו", אמר, והוסיף כי איראן "כבר לא הבריון של המזרח התיכון" אחרי 50 שנה בהם מילאה תפקיד זה. לפי גרסה נוספת שמסר לכתבים, הוא אף הרחיק לכת ואמר שאם איראן תנסה לערער את השליטה במצר, ארה"ב "תמחק אותם".
מעבר להצהרות הנחרצות, נחשפה בשבוע האחרון תקרית ביטחונית שעוררה הדים רבים בנוגע לנשיא. לפי הפרסום, בעת עזיבתו את פסגת נאט"ו בטורקיה, עלה טראמפ למטוס הנשיאותי "אייר פורס 1", אך ירד ממנו בחשאי והועבר באמצעות משאית קייטרינג למטוס צבאי אחר, בעוד המטוס הנשיאותי המקורי המריא בלעדיו ושימש כפיתיון. טראמפ אישר את הפרטים והסביר כי ההחלטה לא הייתה שלו: "זה נתון לחלוטין להחלטת השירות החשאי... הם רצו שאעשה את זה, אז עשיתי את זה". לדבריו, הוא מניח שהיה איום קונקרטי, אך לא התעמק בפרטים: "אני מקבל הרבה איומים. יש עליי הרבה איומים שאתם בכלל לא יודעים עליהם".
בישראל עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש לגזור את המשמעויות הביטחוניות של השינוי באסטרטגיה האמריקנית. עם זאת, פרשנים מזהירים כי לחץ כלכלי דורש זמן רב עד שהוא נותן את אותותיו, וכי חוסר בהירות ביעדים האסטרטגיים של טראמפ מקשה על מיצוב האסטרטגיה מול טהרן.
בינתיים, לא ברור אם הלחץ הכלכלי יביא את איראן להתפשרות ממשית, בעיקר כשמצר הורמוז נותר סלע מחלוקת מרכזי. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לטראמפ תהיה הסבלנות להמשיך במסלול הכלכלי, או שבסופו של דבר יחזור לאיומים הצבאיים המפורשים שהשמיע בעבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה