כמעט 78 שנים אחרי שנפל מירי שומרים בניסיון בריחה ממחנה מעצר בקפריסין, אותר קברו של החלל שלמה חיימסון. הענף לאיתור נעדרים בצה"ל, בשיתוף משרד הביטחון והרבנות הצבאית, הצליח לפענח את מקום קבורתו לאחר חקירה ממושכת שנמשכה שנים. חיימסון נקבר כאלמוני בבית הקברות בחיפה, ורק עכשיו הוחזר לו שמו.
שלמה חיימסון נולד בשנת 1930 ברומניה. לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה איבד את אביו, החליט לעלות לארץ ישראל עם אמו איטה וחברתו פרלה, על אוניית המעפילים "פאן יורק", שנקראה גם "קיבוץ גלויות". האונייה נתפסה בידי חיילי המנדט הבריטי, ונוסעיה גורשו לקפריסין. במחנה המגורשים הצטרף חיימסון ל"שורות המגינים", שפעלו במחנות תחת חסות ארגון ההגנה, והכשיר את עצמו להיות לוחם בצה"ל עם עלייתו לארץ.
עם קום המדינה שוחררו אמו וחברתו של חיימסון ועלו לארץ במסגרת גרעין שיועד להקמת קיבוץ מגן בנגב המערבי. בחודש ספטמבר 1948 נודע לו כי נולדה בתו מרים, והוא החליט לברוח מהמחנה כדי לעלות ולפגוש אותה. בליל כ"ו באלול תש"ח, בין ה-29 ל-30 בספטמבר 1948, הצטרף חיימסון לשמונה מחבריו ופרץ את גדרות המחנה. השומרים גילו את הבריחה ופתחו באש. חיימסון נפל מהירי, וחבריו נתפסו והוחזרו למחנה.
למחרת הובא חיימסון לקבורה בבית הקברות היהודי בעיירה מארגו שבקפריסין. המצבה שהוצבה על קברו לא נשאה כל כיתוב, כיוון שאנשי המחנה לא הכירו אותו. בשנת 1970, בעקבות בקשת המעפילים, הטילה ממשלת ישראל על משרד הביטחון וצה"ל, באמצעות הרבנות הצבאית, את המשימה להעלות ארצה את הנקברים בקפריסין. במסגרת "מבצע מארגו" הועלו לישראל 163 נקברים, מהם כ-120 שזהותם לא הייתה ידועה. הם נקברו בחלקה מיוחדת בבית הקברות בכפר סמיר בחיפה, רובם כאלמונים, וביניהם חיימסון.
בשנת 2010 יזם אמיר רוגל, ממקימי עמותת מעפילי קפריסין, מיזם לזיהוי הנפטרים ולרישום שמותיהם על המצבות. במסגרת המיזם התברר שחיימסון מוכר כחלל מערכות ישראל, ונוצר קשר עם האגף להנצחת החייל במשרד הביטחון כדי לנסות ולאתר את קברו בשיתוף הענף לאיתור נעדרים בצה"ל.
בשנת 2023 הוקם בענף איתור נעדרים צוות חקירה מיוחד, שביצע פעולות חקירה מאומצות למען איתור מקום קבורתו. החקירה כללה איתור וניתוח מסמכים מארכיונים ברחבי העולם, גביית עדויות, שחזור ופענוח תמונות מהתקופה וביצוע סקרים ארכיאולוגיים. כלל הממצאים הובילו למסקנה, בשיתוף הרבנות הצבאית, כי חיימסון נקבר במארגו, ושבשנת 1970 הועלו עצמותיו לישראל ונקברו בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת מעפילי קפריסין בבית הקברות בחיפה. ראש אגף כוח האדם קיבל את מסקנת צוות החקירה ואישר את הצבת המצבה על קברו.
בני משפחתו של חיימסון, ובהם בתו מרים, נכדיו וניניו, המתגוררים כיום בריו דה ז'ניירו שבברזיל, התבשרו על סיום החקירה בנוכחות נספח צה"ל בברזיל, אלוף-משנה אורי רון. הבשורה נמסרה בראשות קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה, סגן ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת וראש היחידה להנצחת החייל, הרצל שמואל, וחוקרי הפרשה.
תת-אלוף עדנה איליה אמרה: "שבעים ושמונה שנים חלפו מאז נפל שלמה חיימסון ז"ל במחנה הגירוש, והחוב המוסרי שלנו לזכרו ולמשפחתו לא פסק ולו לרגע. אמש, כשנספח צה"ל עמד במדים בבית המשפחה בריו דה ז'ניירו ומסר לבתו ולצאצאיו את הבשורה, חבק העבר את ההווה". היא הוסיפה: "ברגע שבו ייחרט שמו של שלמה ז"ל על גבי המצבה, נשיב לו את זהותו, את כבודו ואת המקום הראוי לו בלב האומה".
בני המשפחה מסרו בתגובה: "אנו נרגשים עמוקות, מסופקים ומודים לנצח על המסירות הבלתי מעורערת, המאמצים הקפדניים והרגישות שהפגינו כל איש מקצוע וחוקר המעורבים במשימה נעלה זו. הידיעה שסיפור גבורתו, אהבתו לארץ ישראל ומסירותו עם לידת בתו מרים, מגיעים כעת לשיאם במקום מנוחה אחרון המזוהה עם שמו, מביאה שלווה בל תתואר למשפחתנו כאן בריו דה ז'ניירו".
בתקופה הקרובה צאצאיו של חיימסון יגיעו לישראל, וייערך טקס צבאי-ממלכתי להוספת כרית מצבה על שמו בחלקת המעפילים בבית הקברות בחיפה. הענף לאיתור נעדרים ממשיך בינתיים במאמצים לאיתור חללי צה"ל נוספים שמקום קבורתם לא נודע.
לאחר כמעט 78 שנה, השם שלמה חיימסון סוף סוף ייחרט על מצבתו, ומעגל שנפער בליל בריחה מקפריסין ב-1948 עומד להיסגר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה