רשות המסים: מחירי המשקאות המתוקים נשארו גבוהים גם אחרי ביטול המס

מחקר חדש של רשות המסים מגלה כי ביטול מס הקנייה על משקאות מתוקים לא הוריד את המחירים בחזרה לרמתם המקורית. המס הוטל ב-1 בינואר 2022 ובוטל ב-30 במרץ 2023, אך שנים לאחר מכן הצרכן הישראלי עדיין משלם יותר ממה ששילם לפני שהמס נכנס לתוקף.

מהמחקר, שנערך בחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, עולה כי כשהמס הוטל, מחירי המשקאות המתוקים עלו בסכום גבוה מגובה המס עצמו, גם בנטרול האינפלציה. לעומת זאת, כשהמס בוטל, הירידה במחירים הייתה נמוכה מסכום המס שהוסר. הפער הזה נשאר בכיסי היצרניות, ולא חזר לצרכן.

"בטווח הקצר יצרניות המשקאות גלגלו את מלוא סכום המס לצרכנים ואף ניצלו את הטלת המס לצורך העלאת מחירים", נכתב במחקר, שאותו חתמו רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר. "ובטווח הארוך, לאחר שבוטל המס, הן לא הפחיתו את מלוא סכום המס במחיר לצרכן, כך שהירידה בהכנסות המדינה ממס לא התגלגלה במלואה לצרכן".

מס הקנייה על משקאות מתוקים נקבע בשתי מדרגות: כשקל אחד לליטר על משקאות עתירי סוכר, ו-0.7 שקל לליטר על משקאות דלי סוכר, משקאות דיאט ותרכיזים. בפועל, לאחר הצמדה, סכום המס המשוקלל שנבדק במחקר עמד על כ-1.02 שקל לליטר במדרגה הגבוהה ו-0.72 שקל במדרגה הנמוכה, לפני מע"מ.

הדוגמה הבולטת ביותר היא קוקה קולה. לפני הטלת המס עמד המחיר הממוצע על 3.85 שקלים לליטר. בתקופת המס הוא זינק ל-5.09 שקלים, עלייה של 1.24 שקל, כ-32%, גבוהה מגובה המס עצמו. לאחר ביטול המס ירד המחיר ב-81 אגורות בלבד, לעומת מס של 1.02 שקל שהוסר. בשנת 2025 עמד המחיר הממוצע על 4.75 שקלים לליטר, גבוה בכ-90 אגורות מהמחיר שלפני הטלת המס, התייקרות מצטברת של 23%.

דפוס דומה נמצא במוצרים נוספים של קוקה קולה ופריגת. קוקה קולה זירו התייקרה ב-23% בהשוואה ל-2021, פיוז טי אפרסק ב-19%, ומיצי פריגת התייקרו בין 20% ל-24%. במקרה החריג ביותר, RC קולה, שהתמחר בזול יותר לפני המס, המחיר זינק ב-1.56 שקל לליטר, כ-74%, על מס של 1.02 שקל בלבד, כלומר גלגול של פי אחד וחצי מגובה המס בפועל.

למס הייתה גם השפעה ברורה על הרגלי הצריכה. לאחר הטלתו נרשמה ירידה של כ-12% בצריכת המשקאות המתוקים. לאחר ביטולו עלתה הצריכה בכ-5% בלבד, כך שהצריכה לא חזרה לרמתה הקודמת. במגזר החרדי, שנציגיו בכנסת הובילו את המאבק לביטול המס, ההשפעה הייתה חזקה במיוחד: ירידה של כ-20.2% בצריכה בעקבות הטלת המס, לעומת כ-11.8% בכלל המגזרים, ועלייה של 12.2% לאחר הביטול, לעומת 5.1% בממוצע הארצי.

המחקר מצא גם שינוי מתמשך בתמהיל הצריכה: הציבור עבר בהיקף משמעותי לצריכת משקאות דיאטטיים, שעליהם הוטל מס נמוך יותר, ולא לשינוי מתכונים או ירידה כללית בצריכת הסוכר, בשונה למשל מהמודל שהופעל בבריטניה, שם ההיטל נבנה בשכבות לפי ריכוז הסוכר ויצר תמריץ ליצרנים לשנות מתכונים.

למס הייתה גם משמעות תקציבית ניכרת. בשנת 2022 הכניס המס למדינה כ-900 מיליון שקלים. ברשות המסים מעריכים כי אילו המס היה נותר בתוקף בשנת 2025, הוא היה מגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.05 מיליארד שקלים. במשרד האוצר העריכו בדצמבר 2024 את אובדן ההכנסה השנתי בכ-1.1 מיליארד שקל, ויחד עם המס על כלים חד-פעמיים, בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שמשווקת בישראל את מוצרי קוקה קולה, טרם נמסרה תגובה למחקר. חשוב לציין כי המחקר מבוסס על מחירים לצרכן בלבד ואינו חושף את שיעורי הרווח של היצרניות או את חלוקת פער המחיר בין היצרן, המשווק ורשתות השיווק, כך שלא ניתן להסיק ממנו כמה מההתייקרות הפך לרווח ישיר לחברות.

המחקר מצטרף לבחינות קודמות שבוצעו בבנק ישראל ובמשרד הבריאות, שמצאו ממצאים דומים באשר לירידה בצריכה בעקבות המס. השאלה שנותרה פתוחה נוגעת לעיצוב מדיניות עתידית: האם המדינה תבחן שוב מיסוי על סוכר, ואם כן, האם היא תלמד מהמודל הבריטי שהצליח לשנות מתכונים ולא רק מחירים.