חטיף מארס בן 35 שנה נחשף באנגליה - והפתיע בגודל

חטיף שוקולד ישן שנשכח בבית באנגליה במשך שלושים וחמש שנה הפך תוך ימים ספורים לכוכב הרשת. ויקטוריה גורדון, בעלת עסק לניקיון ופינוי בתים מהעיר סקנתורפ, מצאה אותו במהלך פינוי של בית מלא בפריטים ישנים. תאריך התפוגה שהופיע על העטיפה הצביע על שנת 1991.

הדבר הראשון שגרם לה לעצור היה הגודל. "החטיף בלט מיד כי כשהרמתי אותו הוא היה כמעט באורך של כל כף היד שלי", סיפרה גורדון. "אמרתי לעצמי: וואו, תראו איזה גודל זה היה פעם".

כשבדקה, התברר שהחטיף הישן שקל 62.5 גרם, לעומת חטיף המארס הנמכר כיום שמשקלו כ-40 גרם בלבד. פער של יותר מ-22 גרם, כלומר יותר מ-50% שוקולד ומילוי בגרסה הישנה ביחס לחדשה.

גורדון הניחה את שני החטיפים זה לצד זה, צילמה אותם וזרקה את התמונה לרשת. תוך זמן קצר היא צברה מיליוני צפיות והציתה ויכוח סוער סביב תופעת ה"שרינקפלציה", ההקטנה ההדרגתית של מוצרים על מדפי הסופרמרקט בלי שהמחיר לצרכן יורד בהתאם.

בחברת מארס לא נשארו שקטים מול הסערה. שם הסבירו כי במהלך 35 השנים האחרונות בוצעו כמה שינויים בגודל החטיפים ובאריזות, בהתאם לביקוש הצרכנים ולגורמים כלכליים כמו עלויות ייצור ומחירי הקקאו. במילים אחרות, לא הכל שרינקפלציה, לפעמים זה פשוט שוק.

אבל איך בכלל שרד חטיף שוקולד שלושים וחמש שנה בלי להתקלקל? ד"ר אלן יוז, מומחה לשימור מזון, נתן הסבר פשוט. "האריזה והסביבה דלת הלחות סייעו לשמור על שלמות החטיף", אמר. תכולת הסוכר הגבוהה בחטיף עשתה גם היא את שלה, ולמעשה הפכה אותו לכמעט חסין זמן.

גורדון עצמה מודה שההד הציבורי הפתיע אותה לגמרי. "אני מפרסמת סרטונים על ניקוי ואגרנות, אבל מעולם לא היה לי משהו שהפך ויראלי ברמה כזאת", סיפרה. היא אף התלוצצה כי ייתכן שהיא "יושבת על מכרה זהב" קטן של נוסטלגיה.

בתחילה היא כמעט השליכה את החטיף לפח, כמו כל שאר הפריטים המיותרים שמצאה בבית. עכשיו, אחרי שהפוסט צבר תשומת לב עולמית, היא החליטה לשמור אותו כמזכרת. מחטיף שוקולד נשכח הוא הפך לסמל של עידן שבו מנות היו פשוט גדולות יותר.

הממצא עורר עניין גם בקרב קהילות נוסטלגיה ואספני מזון, שחלקם תהו אם אפשר בכלל לפתוח את האריזה או לטעום ממנה. גורדון עצמה עדיין שוקלת מה לעשות עם החטיף בהמשך, ובינתיים הוא נשאר בבעלותה כפריט תצוגה.