הפרלמנט הלבנוני אישר חנינה למשפחות אנשי צד"ל

הפרלמנט הלבנוני אישר היום חוק דרמטי שישנה את חייהם של אלפי לבנונים החיים בישראל כבר יותר משני עשורים. החוק, שאושר ברוב קולות, מעניק חנינה כללית למשפחות אנשי צד"ל שנמלטו לישראל בעקבות נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. מדובר בצעד שנתפס כמפנה משמעותי ביחסים העכורים בין שתי המדינות השכנות.

החוק החדש מסדיר חנינה כללית במגוון רחב של עבירות, לצד הקלה משמעותית בחומרת העונשים בעבירות אחרות. אחת המטרות המרכזיות שעמדו מאחורי החקיקה היא הקלה על העומס הכבד בבתי הכלא הלבנוניים, הסובלים מצפיפות קשה ותנאים בעייתיים כבר שנים ארוכות. אלא שאחד הסעיפים הבולטים בחוק נוגע דווקא לאוכלוסייה ספציפית: בני משפחותיהם של לוחמי צד"ל, ארגון הצבא הלבנוני הדרומי שפעל לצד ישראל טרם הנסיגה.

חשוב להדגיש: החנינה חלה רק על אזרחים לבנונים ללא רקע צבאי, ולא על לוחמי צד"ל עצמם. כלומר, מדובר בנשים, ילדים ובני משפחה שאינם נחשבים לוחמים בעיני השלטונות בביירות. גברים שלחמו בשורות צד"ל ויבחרו לחזור ללבנון צפויים להיעצר באופן מיידי עם הגעתם. כך שהחוק, על אף שהוא נשמע מהפכני, מותיר קבוצה משמעותית מחוץ למעגל הזכאים.

נתון מטלטל נחשף בעקבות אישור החוק: נכון לשנת 2020, כשלושת אלפים איש עדיין חיים בישראל מאז אותה תקופה סוערת של נסיגת צה"ל. אלפי אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם חצו אז את הגבול בבהלה, בורחים מנקמה צפויה מצד החיזבאללה והשלטונות הלבנוניים. כעת, לראשונה מזה עשרים וחמש שנה, חלק מהם יוכלו לשקול חזרה רשמית וחוקית למולדתם.

אך לא כולם מקבלים את הבשורה בשמחה. על פי הדיווחים, החוק מעורר כעס רב בקרב הקהילה הלבנונית המתגוררת בישראל. הסיבה: רבים מהם כלל לא רואים את עצמם כעבריינים הזקוקים לחנינה, על אף שבעיני השלטונות בביירות הם נחשבים כך. תחושת העלבון הזו מקשה על קבלת המהלך כמחווה של פיוס אמיתי.

מגבלה נוספת שמעורר החוק נוגעת לאלה שמצאו לעצמם תעסוקה במערכת הביטחון הישראלית. מי שעובד כיום בכוחות הביטחון בישראל, ובהם גם מי שמשרת בחיל הים או בגופים ביטחוניים אחרים, לא יוכל ליהנות מהחנינה כלל. כך שבפועל, מדובר בחלון הזדמנויות מוגבל בלבד, המיועד בעיקר לבני משפחה שלא לקחו חלק פעיל בעימותים או במערכת הביטחון הישראלית.

חשוב לציין כי חוק החנינה מגיע יום אחד בלבד לאחר שהפרלמנט הלבנוני אישר צעד דרמטי נוסף: ביטול עונש המוות בלבנון. שני החוקים יחד מסמנים גל רפורמות משפטיות משמעותי במדינה, המתרחש על רקע לחצים מקומיים ובינלאומיים לשינוי מערכתי במשפט ובביטחון. הפרלמנט הלבנוני פעל החודש בקצב מואץ, כשהוא מצביע על סדרת חוקים בתחומי הביטחון והחברה.

עדיין לא ברור כמה מבין אלפי הלבנונים החיים כיום בישראל אכן יבחרו לנצל את החוק ולחזור למולדתם. שאלת האמון בשלטונות הלבנוניים, החשש מנקמה בלתי רשמית והזיקה העמוקה שנוצרה בשנים הארוכות בישראל, כל אלה עשויים להשפיע על ההחלטה של כל משפחה בנפרד. בימים הקרובים צפויות להתבהר יותר ההשלכות המעשיות של החוק, וכן תגובות רשמיות נוספות הן מצד ישראל והן מצד גורמים בלבנון.