בנק דיסקונט דיווח על רווח נקי של 1.203 מיליארד שקל ברבעון השני של שנת 2026, עלייה של 7.9% לעומת 1.115 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. למרות הזינוק ברווח, התשואה להון של הבנק עמדה על 14%, השיעור הנמוך ביותר מבין הבנקים הגדולים בישראל שדיווחו את תוצאותיהם לרבעון.
לעומת הרבעון הראשון של השנה, בו רשם דיסקונט ירידה של 10.2% ברווח ותשואה להון של 10.9% בלבד, מדובר בשיפור חד. בסיכום המחצית הראשונה של 2026 הסתכם הרווח הנקי ב-2.133 מיליארד שקל, ירידה קלה של 0.8% לעומת 2.151 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה להון במחצית עמדה על 12.4%, לעומת 13.3% במחצית המקבילה.
בנטרול רכיבים חד-פעמיים, ובעיקרם המס המיוחד שהטיל האוצר על הבנקים, הסתכם הרווח הרבעוני ב-1.321 מיליארד שקל, גידול מתון של 3.9%. הבנק סיפק לכך הסבר: השיפור ברווח הגיע דווקא על רקע ירידה בהכנסות. סך ההכנסות ברבעון ירד ב-0.7% ל-3.466 מיליארד שקל.
הכנסות הריבית נטו נשחקו ב-4.3% ל-2.543 מיליארד שקל, בעיקר על רקע סביבת ריבית נמוכה יותר ופער מצומצם במגזרים הצמודים והלא צמודים. את הפער קיזזו ההכנסות שאינן מריבית, שעלו ב-10.9% ל-923 מיליון שקל, בהובלת עמלות שגדלו ב-7.8% ל-567 מיליון שקל. יחס היעילות של הקבוצה השתפר מ-46.1% ל-44%, ובפעילות בישראל הגיע ל-41.4%.
דירקטוריון בנק דיסקונט אישר חלוקת דיבידנד בשיעור של 40% מרווחי הרבעון, בסך כולל של כ-481 מיליון שקל, המהווים כ-39.33 אגורות למניה. השיעור הזה נמוך משמעותית לעומת שאר הבנקים שדיווחו לפני כן: בנק לאומי ובנק הפועלים חילקו 50% מהרווח, ובנק הבינלאומי חילק כ-96% מהרווח הנקי ברבעון. בבנק דיסקונט הסבירו כי החלוקה השמרנית יותר נובעת "מבחינת צרכי ההון הצפויים ותכנון ההון של הקבוצה, ובשים לב לעיתוי מכירת כאל".
במקביל לתוצאות הכספיות, ממשיך בנק דיסקונט ביישום תוכנית התייעלות רחבה שכוללת צמצום מצבת העובדים. במהלך המחצית הראשונה פרשו בפועל 213 עובדים בקבוצה, ונחתמו הסדרי פרישה עם 264 עובדים נוספים. הבנק מעריך כי מצבת העובדים תצטמצם במהלך 2026 בכ-600 עובדים בסך הכל, כ-8% מכוח האדם, צעד שצפוי לחסוך כ-250 מיליון שקל בעלויות שנתיות באופן הדרגתי עד שנת 2028.
ביולי החליט דירקטוריון הבנק להסמיך את ההנהלה לבחון אפשרות למיזוג בנק מרכנתיל דיסקונט לתוך בנק דיסקונט, תוך שימור המותג מרכנתיל ותחומי התמחותו. המטרה המוצהרת היא שיפור היעילות והתחרותיות של הקבוצה. בבנק מדגישים שהחלטות מחייבות עדיין לא התקבלו, וכי הבחינה תיעשה מתוך כוונה לשמר את הזהות הייחודית של מרכנתיל, שרווחיו ברבעון ירדו ב-10.9% ל-205 מיליון שקל.
תיק האשראי של הבנק המשיך להתרחב באופן משמעותי. האשראי לציבור נטו הגיע ל-304.478 מיליארד שקל, גידול של 5.4% מתחילת השנה. הצמיחה בלטה במיוחד במגזר העסקים הגדולים, שרשם עלייה של 12.3% ליתרה של 108.192 מיליארד שקל, ובאשראי לדיור שעלה ב-4.6% ל-82.993 מיליארד שקל. מנגד, האשראי לעסקים קטנים וזעירים ירד ב-2%. פיקדונות הציבור עלו בקצב מתון בהרבה, 0.5% בלבד, לרמה של 361.422 מיליארד שקל.
החברות הבנות של הקבוצה תרמו לתוצאות החיוביות. כאל הציגה רווח של 104 מיליון שקל, עלייה חדה של 42.5% לעומת רבעון קודם, בו הרוויחה 78 מיליון שקל. דיסקונט קפיטל הכפילה למעשה את רווחיה ל-103 מיליון שקל, ודיסקונט ניו יורק הרוויחה 27 מיליון דולר לעומת 17 מיליון דולר ברבעון המקביל. מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי, אמר כי "תוצאות הרבעון השני משקפות יישום עקבי ונחוש של התוכנית האסטרטגית ושיפור בפרמטרים העסקיים. לצד האצת מהלכי ההתייעלות אנו מבצעים בחינה מעמיקה של מבנה הקבוצה במטרה לחזק את כושר התחרות שלנו".
הבנק ממשיך גם בתהליך הפרדת חברת כאל, המוצגת בדוחות כפעילות מופסקת. על פי ההסכם שנחתם מול יוניון והראל, התמורה המיידית במזומן תעמוד על כ-2.694 מיליארד שקל, לצד תמורה מותנית של עד 180 מיליון שקל. השלמת העסקה צפויה להניב לבנק רווח מוערך של כ-221 מיליון שקל לאחר מס ולהעלות את יחס הון רובד 1, שעמד בסוף יוני על 10.27%, בשיעור של עד 0.60%.
המבחן הבא לבנק יהיה תרגום צמצום ההוצאות לרווחיות גבוהה יותר בהמשך השנה, במיוחד לאור הכפלת ההוצאה להפסדי אשראי במחצית ל-252 מיליון שקל. ההחלטה על מיזוג מרכנתיל, אם תתקבל, תשנה את המבנה הארגוני של הקבוצה כולה ותצטרך לעבור אישורים רגולטוריים נוספים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה