לראשונה מזה שש שנים, ישראל מיוצגת בדירוג שנגחאי היוקרתי על ידי שתי אוניברסיטאות בלבד ולא שלוש. הדירוג העולמי לשנת 2026, שהתפרסם השבת, מותיר את האוניברסיטה העברית ואת מכון ויצמן בין 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, בעוד הטכניון נושר מהרשימה אחרי ירידה עקבית בשנים האחרונות.
האוניברסיטה העברית בירושלים מדורגת השנה במקום ה-89, ירידה של מקום אחד לעומת אשתקד. מכון ויצמן שומר על יציבות במקום ה-71, זהה למיקומו בדירוג הקודם. הטכניון, לעומת זאת, צנח מהמקום ה-97 ב-2025 אל מחוץ למאה הראשונות, ומדורג כעת בקבוצה שבין המקומות 150-100.
דירוג שנגחאי, המתפרסם מדי שנה מאז 2003, נחשב לאחד הדירוגים האקדמיים המכובדים והמשפיעים ביותר בעולם. הוא בוחן כ-2,500 מוסדות השכלה גבוהה ברחבי העולם, ומבוסס על מדדים אובייקטיביים: היקף ואיכות הפרסומים המדעיים בכתבי העת המובילים "Nature" ו-"Science", ומספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ובמדליות פילדס.
מבט על השנים האחרונות מגלה תמונה מדאיגה עבור הטכניון. המוסד, שהיה מדורג במקום ה-79 ב-2023, ירד למקום ה-83 ב-2024, צנח למקום ה-97 ב-2025 ונפל השנה מחוץ למאה המובילה. הירידה בולטת במיוחד לאור העובדה שהטכניון הקים בשנים האחרונות שני קמפוסים בינלאומיים, בגוואנדונג בסין ובמנהטן בניו יורק, שהיו אמורים לסייע לו בשיתופי פעולה גלובליים.
מכון ויצמן דווקא מציג יציבות יחסית, לאחר ירידות קלות בשנים הקודמות: מהמקום ה-68 ב-2023, למקום ה-69 ב-2024, למקום ה-71 אשתקד, ושמירה על אותו מיקום השנה. האוניברסיטה העברית נעה בין המקומות 86 ל-81 בשנים 2023-2024, ירדה ל-88 אשתקד ומדורגת כעת במקום ה-89.
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' תמיר שפר, התייחס להישג ואמר כי "הדירוג במקום ה-89 מבין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם הוא עדות מוכחת למצוינות האקדמית ולמעמדה הבינלאומי של האוניברסיטה העברית". לדבריו, "בפתחה של המאה השנייה לייסוד האוניברסיטה, אנו מתבססים על מורשת מפוארת ומביטים בביטחון קדימה". שפר הוסיף כי "החוקרות והחוקרים שלנו ממשיכים להוביל מדע פורץ דרך, לבסס שותפויות בינלאומיות ולהתייצב בחזית המחקר העולמי", וציין כי "הישג זה שייך לקהילת האוניברסיטה כולה".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בנוסף כי "הימצאותה של האוניברסיטה העברית ברשימת 100 המוסדות המובילים בעולם מהווה עדות ממשית לאיכות המחקר ולעבודתם המסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי".
מעבר לירידת הטכניון, התמונה הכללית של האקדמיה הישראלית מורכבת יותר. אוניברסיטת תל אביב ממוקמת במקומות 200-150, אוניברסיטת בן גוריון בין 500-401, אוניברסיטת בר אילן בין 600-501 ואוניברסיטת חיפה בין 700-601. המצב שבו לישראל היו בדרך כלל שלושה מוסדות במאה הראשונה נחשב בעבר למחמאה אדירה לאקדמיה המקומית, אולם השנה זה כבר לא המצב.
הסיבה המרכזית לקושי של האוניברסיטאות הישראליות לשמור על מקומן נעוצה בהשקעות הענק של מדינות במזרח הרחוק ובחצי האי ערב באקדמיה שלהן. השנה נכנסו למאה הראשונות ארבע אוניברסיטאות חדשות, ושלוש מהן סיניות. בסך הכל נמנים כעת 16 מוסדות מסין בין 100 המובילות בעולם, עלייה מ-13 מוסדות אשתקד. זאת בזמן שמדינת ישראל, כך נטען, משקיעה מעט מאוד באקדמיה ולמעשה מייבשת אותה.
בראש הדירוג העולמי ממשיכה להוביל אוניברסיטת הרווארד, ואחריה אוניברסיטת סטנפורד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. אוניברסיטת קיימברידג' ניצבת במקום הרביעי, ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי משלימה את החמישייה המובילה בעולם. אוניברסיטאות אמריקאיות מהוות שמונה מתוך העשירייה העולמית המובילה ו-14 מתוך העשרים המובילות, בעוד לבריטניה שתי אוניברסיטאות בעשירייה הראשונה, קיימברידג' ואוקספורד.
נותר לראות אם הטכניון יצליח לחזור בשנים הקרובות אל מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם, וכיצד תגיב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לתחרות הגוברת מול מוסדות אקדמיים במזרח הרחוק.
האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן שומרים על מקומם בצמרת האקדמיה העולמית, אך הטכניון יצא ממנה בפעם הראשונה מזה שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה