טראמפ דורש להזיז את מגדל הפיקוד בנושאות המטוסים

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דורש שינוי הנדסי דרמטי בנושאות המטוסים העתידיות של הצי האמריקני, שינוי שעלול לעלות לאמריקאים מיליארדי דולרים. לפי דיווחים, טראמפ רוצה להזיז את מגדל הפיקוד, המכונה "האי", ממיקומו הנוכחי בירכתי הספינה אל מרכזה. הסיבה: הוא רוצה שנושאות המטוסים החדשות ייראו יותר כמו אלו ששירתו את ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

Donald Trump by Gage Skidmore 12צילום: דונלד טראמפ

מדובר בשינוי נוסף שדורש טראמפ, רגע אחרי שכבר הורה לצי לחזור למערכות שיגור מבוססות קיטור, ישנות יותר, במקום המערכות האלקטרומגנטיות המתקדמות שנכנסו לשימוש בדור החדש של נושאות המטוסים. גם השינוי הקודם צפוי לעלות מיליארדי דולרים ולעכב את כניסתן לשירות של ספינות שכבר נמצאות בבנייה.

גורמי ממשל שמעורים בפרטים אמרו כי הצי כבר בחן את האפשרות הזו בעבר, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן. אז נמצא שהזזת המגדל תעלה מיליארדי דולרים ועלולה לגרום לדחייה משמעותית בהשלמת בניית הספינות. "התוצאה של המחקר הייתה שהמחיר והזמן שיידרשו לכך יהיו פשוט אדירים", אמר בכיר לשעבר בממשל שהיה מעורב בבדיקה.

מיקומו הנוכחי של המגדל, בחלק האחורי של הספינה בדגם החדש מסדרת "ג'רלד פורד", לא נבחר במקרה. השינוי מהעיצוב הישן נעשה מטעמי יעילות ובטיחות: הוא יצר מקום חנייה נוסף למטוסי קרב סמוך למערכות השיגור, קיצר את זמן ההמראה, ושיפר את הבטיחות בנחיתות בזכות הפחתת מערבולות אוויר. קצין צי לשעבר, בראיין קלארק, שחוקר כיום את הנושא במכון הדסון בוושינגטון, הזהיר כי העתקת המגדל תדרוש "תכנון מחודש ונרחב" ותשפיע על כושר הציפה ועל משקל הספינה כולה.

כיום משרתים בצי האמריקני 11 נושאות מטוסים: עשר מהן מהדגם הישן "נימיץ", עם מערכות קיטור, ורק אחת, "ג'רלד פורד", מהדגם החדש עם המערכות האלקטרומגנטיות. עוד שלוש נושאות מטוסים מסדרת "פורד" נמצאות כעת בשלבי בנייה שונים, ובסך הכול מתוכננות עוד עשר ספינות מהסוג הזה בעלות כוללת של כ-22 מיליארד דולר, שיחליפו בהדרגה את הצי הישן.

לפי הדיווחים, השינוי שדורש טראמפ יחול קודם כל על נושאת המטוסים "דוריס מילר". קלארק העריך כי רק עבורה השינוי עלול לעלות מיליארדי דולרים ולדחות את כניסתה לשירות, שמתוכננת כיום לשנת 2034, בעשור שלם קדימה. לדבריו, המערכת האלקטרומגנטית פשוטה יותר מבחינה מבנית מקטפולטות הקיטור, שכוללות שסתומים, וסתי לחץ ובוכנות רבים. "המערכות האלקטרומגנטיות הוכיחו את עצמן כקלות יותר לתפעול וזולות יותר מבחינת כוח אדם ותחזוקה", אמר.

טראמפ עצמו לא חדל להתלונן על מערכות השיגור החדשות, וכבר ב-2017 טען שהורה לצי לחזור ל"קיטור המחורבן". רק בחודש שעבר חזר על הביקורת ואמר שהמערכות האלקטרומגנטיות "מורכבות מדי". לדבריו, ספינה נאלצה לחזור פעמיים לנמל בגלל תקלות במגנטים: "כשקצת מים נוגעים במגנטים, זה מפסיק לעבוד. אתה נמצא באוקיינוס האטלנטי עם גלים של 18 מטר, ובאוקיינוס השקט עם גלים בגובה של 21 מטר, והם מדברים איתי על מגנטים", אמר.

עיתונאי ומגיש פודקאסט העוסק בנושאים ימיים, כריס קבאס, שנכח בשיגורים משני הסוגים, דחה את הביקורת של טראמפ וכינה אותה "חשיבה מיושנת". "אני יכול לומר לכם מניסיון אישי שאפשר להרגיש בהבדל, וההבדל הוא שהמערכת האלקטרומגנטית חלקה יותר, היא מפעילה הרבה פחות עומס על כלי הטיס", אמר. הוא ציין גם בעיה מעשית: הצי לא ייצר קטפולטות קיטור חדשות מאז נושאת המטוסים "ג'ורג' בוש" שנכנסה לשירות ב-2009, וכל התשתית הישנה לייצורן כבר אינה קיימת.

ההתערבות של טראמפ בתכנון ההנדסי של הצי מעוררת ביקורת חריפה מצד הדמוקרטים. הסנאטור מארק קלי, לשעבר אסטרונאוט וקפטן בצי האמריקני, תקף את הנשיא בחריפות: "שיגרתי את עצמי מסיפוניהן של נושאות מטוסים מאות פעמים, יש לי תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה, ואני טייס ניסוי, ואפילו אני לא הייתי מייעץ לצי כיצד להנדס מערכות ספציפיות בספינות שלו. דונלד טראמפ צריך להיצמד למה שהוא יודע לעשות הכי טוב: אולמות נשפים, פשיטות רגל ובולשיט".

בינתיים לא ברור אם השינוי המבוקש ייכנס לתוקף באופן מלא, אך גורמים בממשל מציינים כי הבדיקה כבר החלה, וההשלכות התקציביות והזמן הנדרש עלולים להכתיב את ההחלטה הסופית.