שנתיים אחרי המחאה: איראן ממשיכה לענות את אהו דריאיי

שנתיים כמעט חלפו מאז שהתמונה זעזעה את העולם, אבל הסיוט של אהו דריאיי לא נגמר. הסטודנטית האיראנית, שהתפשטה במחאה דרמטית באוניברסיטת אזאד בטהרן, עדיין נאלצת לקבל מדי חודש זריקות של תרופה פסיכיאטרית בכפייה, כך נחשף בסוף השבוע. מכר קרוב שלה חשף לעיתון בריטי את מסכת ההתעללות המזעזעת שהיא עוברת מאז המעצר, כולל חניקה כמעט עד מוות, קשירה למיטת בית חולים ואיומים על ילדיה הקטנים.

הכל התחיל ב-2 בנובמבר 2024. דריאיי, אז בת 30, צעדה במדרגות האוניברסיטה כשהחיג'אב שלה נשמט מראשה. היא לא הבחינה בכך, שכן הייתה שקועה בטלפון הנייד. שוטרי משטרת הצניעות תפסו אותה, החלו לצעוק עליה ולגרור אותה באלימות לעבר "חדר ההענשה" המיועד לסטודנטיות שמפרות את חוקי הצניעות.

"נהגו בה באגרסיביות, והיא ממש התעצבנה", סיפר המכר בעילום שם. "היא רצתה שיעזבו אותה, אבל הם לא הפסיקו להתעסק בבגדים שלה. אז היא כל כך התעצבנה עד שהתחילה להוריד אותם בעצמה". לפי העדות, דריאיי השליכה את בגדיה לפני השוטרים ואמרה להם: "אז מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?". התיעוד של הרגעים הבאים, שבהם היא נראית צועדת בתחתונים ובחזייה בחצר האוניברסיטה מול עוברי אורח המומים, הפך לוויראלי ונצפה על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם.

אבל הסיפור האמיתי והמזעזע התרחש אחרי שהמצלמות כבו. בדרך לתחנת המשטרה, ראשה של דריאיי נדחק בכוח בין רגליה של שוטרת, עד שכמעט נחנקה. "הראש שלה הוכנס בין הברכיים של אחת מהנשים, והשיער נפל לה על כל הפנים", תיאר המכר. "היא לא הצליחה לנשום. יש לה שני ילדים, והיא חשבה: אם האישה הזאת לא תשחרר אותי, אני אחנק והילדים שלי יישארו יתומים". רק לאחר שנשכה את יד השוטרת, ההידוק נחלש והיא הצליחה לנשום.

בתחנת המשטרה, כך לפי העדות, ניסו להרדים אותה בכוח. "היא התחילה לצעוק ולבעוט במחאה. הם ניסו להזריק לה משהו. בפעם הראשונה המחט ממש נשברה, ובפעם השנייה הם הצליחו והיא איבדה את ההכרה". דריאיי התעוררה כשידיה ורגליה קשורות למיטה בבית חולים פסיכיאטרי, בלי לדעת היכן היא נמצאת. "היא ביקשה לראות את המשפחה שלה, אבל הרופאים לא ענו לה", סיפר המכר. "בכל פעם שניסתה לקבל מידע, הם הזריקו לה משהו נוסף שגרם לה להירדם שוב".

בשלב הזה, לפי הדיווח, הבינו השלטונות שהתיעוד הפך לסערה בינלאומית, וגיבשו תוכנית לטייח את הפרשה. "התוכנית של המשטר הייתה לגרום לה להודות שהיא חולה, ושכל האירוע קרה בגלל בעיות נפשיות", הסביר המכר. המשטרה ביקרה את משפחתה, כולל הילדים, ואיימה עליהם. "הם הראו להם שיש להם כוח עליה", הוסיף. בהמשך הגיעו לביתו של בעלה לשעבר, שנאלץ להעיד רשמית כי היא חולת נפש. רק לאחר "האישור" הזה שוחררה דריאיי מבית החולים, אחרי 18 ימי אשפוז בכפייה.

השחרור לא הביא סוף לסיוט. הרשויות הודיעו לה שהיא תהיה תחת מעקב צמוד, כולל האזנה לטלפון שלה, וחייבו אותה ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות על חשבונה. כשגילו שהיא מפסיקה לקחת את התרופות, כי היא מתפקדת רגיל ולא נראית מטושטשת, החלו להזריק לה מדי חודש פלואנקסול, תרופה חזקה המשמשת בדרך כלל לטיפול בסכיזופרניה. "המשפחה שלה אמרה שעדיף לה לקבל את הזריקות ולשאת את התווית של חולת נפש, מאשר להיתלות, להיכלא או לעבור עינויים", אמר המכר. "היא שאלה את הרופא מה יקרה אם תפסיק, והוא אמר שיעצרו אותה ויחזירו אותה לבית החולים הפסיכיאטרי, קשורה".

הרשויות באיראן, מצדן, טענו מלכתחילה כי דריאיי פשוט "חולה" ולכן טופלה, ולאחר מכן חזרה למשפחתה. כתב אישום נגדה לא הוגש מעולם. אבל לפי המכר, כל מה שקרה לה מאז נועד רק למטרה אחת: להשתיק אישה שהעזה לצעוד עם ראש מורם אחרי שהופשטה בכוח. "זאת אני. זה הגוף שלי. אלה החיים שלי", אמרה לו לדבריו. "ואם אני רוצה ללכת בביקיני, אני אלך בביקיני".

דריאיי, כיום בת 32, ממשיכה ללמוד טקסטיל באוניברסיטה אחרת, תחת מעקב ואילוץ תרופתי מתמשך, כשגורלה נותר תזכורת קשה למחיר שמשלמות נשים באיראן על מחאה נגד המשטר.