מספר דורשי העבודה בישראל עלה בחודש יולי לכ-173.5 אלף, עלייה של כ-4.6 אלף לעומת יוני. כך עולה מדוח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה, המצביע על כך שהגידול נובע ברובו מתופעת "מפוטרי הקיץ", המאפיינת את חודשי הקיץ בכל שנה. מדובר בעיקר בעובדי מערכת החינוך ומקצועות נוספים המושפעים מחופשת הלימודים, שמפוטרים בסוף שנת הלימודים ונשכרים מחדש רק לאחר החגים.
מתוך כ-40 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו ביולי, כ-8.1 אלף היו מפוטרי קיץ, כלומר כ-20% מכלל הנרשמים החדשים. בשירות התעסוקה מדגישים כי מדובר בתופעה עונתית וזמנית, ולא בהרעה מבנית בשוק העבודה. עם זאת, נתון המגמה, המנטרל תנודות עונתיות, המשיך דווקא לרדת: מכ-177.6 אלף ביוני לכ-171.6 אלף ביולי.
בשירות התעסוקה מציינים כי יש לבחון את הנתונים לאורך זמן ולא על בסיס השינוי החודשי בלבד, בין היתר משום שהחודשים האחרונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג שנרשם במרץ ואפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי". ההתאוששות ניכרת גם בצד הביקוש לעובדים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 2026 עמד מספר המשרות הפנויות על כ-150.2 אלף, עלייה של כ-8.4 אלף משרות לעומת החודש הקודם.
כתוצאה מכך, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה. מדובר במצב שבשירות התעסוקה מגדירים כשוק עבודה הדוק, המעיד על ביקוש גבוה יחסית לעובדים. מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, מסרה כי "התמונה הכוללת היא של שוק עבודה שממשיך בתהליך התאוששות, גם אם הדרך חזרה לשגרה אינה אחידה בין אוכלוסיות ואזורים".
לצד ההתאוששות הכללית, מסתמנת מגמה מעניינת בקרב האוכלוסיות החזקות בשוק. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים 8-10 עמד ביולי על 20.4%, גבוה בכ-3.4 נקודות אחוז לעומת יולי 2023, לפני המלחמה. במקביל, משקל האשכולות הנמוכים 1-3 ירד בשיעור דומה, מ-40.8% ביולי 2023 ל-37.4% ביולי האחרון. גם משקלם של בעלי משלח יד אקדמי עלה לכ-20.3% מכלל דורשי העבודה, אך בשירות התעסוקה מבהירים שאין לפרש זאת כהרעה רוחבית בתעסוקת האקדמאים, שכן חלק ניכר מהגידול נובע מפיטורי הקיץ במערכת החינוך. כך, מספר המורים בחינוך העל-יסודי בקרב דורשי העבודה עלה בין מאי ליולי בכ-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף.
תופעה בולטת נוספת נרשמה בענף ההייטק. מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה בחודשיים האחרונים בכ-9%, מ-7,950 במאי ל-8,650 ביולי. מדובר בחלק מתופעה רחבה יותר של גידול באבטלה בקרב מפתחי תוכנה, המיוחסת בין היתר להשפעת הבינה המלאכותית על הביקוש לעובדי הייטק זוטרים. עם זאת, מספר דורשי העבודה מכלל ענף ההייטק גדל בקצב מתון יותר, כ-3% בחודשיים, מ-16,400 ל-16,900, מה שמעיד כי בשאר תחומי ההייטק דווקא נרשמה ירידה באבטלה.
השפעת הקיץ ניכרת גם בהרכב המגדרי של דורשי העבודה. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ-58%, עלייה המוסברת בעיקר בפיטורי הקיץ במערכת החינוך. במקביל, מספר דורשי העבודה מהחברה החרדית עלה ביולי בכ-24.4%, כאשר ביישובים חרדיים נרשמה עלייה חדה בשיעור דורשי העבודה: במודיעין עילית מ-2.6% ל-4.1%, בביתר עילית מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%. גם כאן מדובר לפי שירות התעסוקה בתופעה עונתית הקשורה לפיטורי עובדי הוראה שאינם מועסקים בקביעות.
הפערים הגיאוגרפיים בשוק העבודה נותרו יציבים לצד התנודות העונתיות. שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט, כ-6%, אום אל-פחם, כ-5.6%, עכו ועפולה, כ-4.7% בכל אחת, קריית גת, כ-4.6%, ונצרת, כ-4.5%. מנגד, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא, כ-2.3% בכל אחת, וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה, כ-2.5%. בשירות התעסוקה מציינים כי הפערים בין יישובים ערביים ויישובי פריפריה לבין יישובים חזקים במרכז נותרו בעינם גם לאחר דעיכת השפעת הזעזועים הביטחוניים.
השינוי בשוק העבודה ניכר גם בהרכב מקבלי הקצבאות. שיעור תובעי דמי האבטלה עלה בעקביות מכ-55.3% ב-2022 לכ-73.5% ב-2025, והגיע לשיא של כ-78.2% בחודשים ינואר עד יולי 2026. במקביל, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה צנח מכ-40.8% ב-2022 לכ-22.7% ב-2025, ולשפל של כ-18.7% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של השנה. בשירות התעסוקה מסבירים כי המגמה נובעת משינוי בהרכב הפונים לשירות: כיום מגיע אליו שיעור גבוה יותר של עובדים המושפעים מתנודות זמניות בלבד, כמו חופשת הקיץ או משבר ביטחוני, שרובם צפויים להשתלב מחדש במהירות בשוק העבודה.
בשירות התעסוקה מסכמים כי נתוני יולי מציגים תמונה מורכבת אך ברורה: מספר דורשי העבודה עלה בעיקר בשל פיטורי הקיץ, בעוד מגמת דורשי העבודה הכללית המשיכה לרדת והביקוש לעובדים התחזק. עם זאת, האתגר המרכזי אינו רק להחזיר את מספר דורשי העבודה לרמות שקדמו לזעזועים הביטחוניים והכלכליים, אלא לשפר את ההתאמה בין דורשי העבודה למשרות הפנויות, ולוודא שההתאוששות מגיעה לכלל האוכלוסיות והאזורים במדינה.
דוח שירות התעסוקה לחודש יולי מלמד על שוק עבודה מתאושש, אך עם פערים משמעותיים שטרם נסגרו בין אזורים ואוכלוסיות שונות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה