הכנסת יצאה למתקפה משפטית על בג"ץ. בתגובה רשמית שהוגשה היום (ראשון) לבית המשפט העליון, דורשת הלשכה המשפטית של הכנסת לדחות על הסף את העתירה נגד ההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים בפגרת הבחירות, ובהן מאות מיליוני שקלים שיועדו למוסדות תורניים ולציבור החרדי.
הפרשה החלה כשהשופט אלכס שטיין הוציא צו ארעי שהקפיא את חלק מההעברות הקואליציוניות, ימים בודדים אחרי שאושרו בוועדת הכספים. העתירה, שהוגשה על ידי התנועה חדו"ש וחברת הכנסת נעמה לזימי באמצעות עורכת הדין יפעת סולל, תוקפת את הישיבה שהתקיימה ב-4 באוגוסט, שבה אושרו שש פניות להעברות תקציביות.
בכנסת טוענים כי בהליך כינוסה של הוועדה "לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה פנים-פרלמנטרית". לפי התגובה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הפעיל את סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, המאפשר לו לאשר כינוס ועדה בפגרה במקרים מיוחדים, אחרי שוועדת ההסכמות סירבה לאשר את הדיון בשל התנגדות מרכזת האופוזיציה, חברת הכנסת מירב בן ארי.
מסמך התגובה חושף את השתלשלות האירועים המלאה. ב-29 ביולי קיימה ועדת הכספים ישיבת מרתון, שנפתחה בתשע בבוקר והסתיימה בשבע וחצי בערב, שבה נדונו 33 פניות תקציביות ואושרו 22 מהן. יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, ביקש לקיים דיון המשך ב-13 פניות שנותרו, אך הייעוץ המשפטי לכנסת צמצם את הרשימה לשש פניות בלבד.
כשוועדת ההסכמות חסמה את הדיון, פנה מילביצקי למסלול החלופי. אוחנה אישר את הישיבה בהתבסס על עמדת הייעוץ המשפטי, ואף אישר לקצר את ההודעה המוקדמת לשלושה ימים במקום ארבעה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת.
הפניות שאושרו בסופו של דבר כללו כ-268 מיליון שקל כספים קואליציוניים למוסדות תורניים ולמינהל החינוך הדתי, וכ-78 מיליון שקל למשרד לשירותי דת. מתוך הסכום האחרון נועדו, בין היתר, 700 אלף שקל לתשלום חוב למיקרוסופט כדי למנוע השבתת מערכות המחשוב של בתי הדין הרבניים. באישור נכללו גם שינויים פנימיים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, כ-85 מיליון שקל למחויבויות הסכמיות לארגוני המורים, וכ-800 מיליון שקל ליישום החלטות ממשלה, בהן תוכנית "בית הספר של החופש הגדול".
בכנסת מדגישים כי מדובר בנוהל מקובל שהופעל גם בעבר. לטענתם, בפגרת הבחירות של הכנסת ה-24 אישר יו"ר הכנסת דאז שלושה דיונים בהעברות תקציביות, ובהן גם קואליציוניות, לאחר שוועדת ההסכמות לא אישרה אותם. "אישורי יו"ר כנסת לקיום ישיבות בנסיבות דומות ניתנו גם בפגרות בחירות קודמות, וממילא הן עניין פנימי של עבודת הכנסת שאין מקום להתערבות בית משפט בו", נכתב בתגובה.
הלשכה המשפטית טוענת עוד כי ההעברות עברו את ההליך הממשלתי המלא, כולל אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכן "חזקה עליהן שהן עומדות גם בכללים בדבר הריסון הממשלתי הנדרש בתקופת פגרת בחירות". בכנסת דוחים גם את הטענה שההחלטה שוללת את סמכות היו"ר, וטוענים כי לתקנון הכנסת תוקף חוקתי מכוח חוק יסוד: הכנסת.
הדיון בבג"ץ בעתירה נקבע ליום שלישי הקרוב. עד אז יישאר צו הביניים בתוקף, כך שחלק מההעברות שאושרו בוועדת הכספים ימשיכו להיות מוקפאות.
בג"ץ ידון בעתירה ביום שלישי, ויכריע אם התערב יו"ר הכנסת שלא כדין באישור מאות מיליוני השקלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה