הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) נתונים שנראים במבט ראשון כמו בשורה כלכלית מרשימה: התוצר המקומי הגולמי של ישראל זינק ב-15.4% ברבעון השני של 2026, בחישוב שנתי. אלא שמאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה, שמצריכה זהירות רבה לפני שמכריזים על בום כלכלי.
הנתון של 15.4% מייצג את מה שהיה קורה לכלכלה אילו נמשך קצב הצמיחה הרבעוני לאורך שנה שלמה. בפועל, מדובר בעלייה של 3.6% בלבד לעומת הרבעון הראשון של השנה, שבו התכווץ התוצר ב-2.2% בעקבות מלחמת "שאגת הארי" מול איראן. הקפיצה החדה ברבעון השני היא במידה רבה תוצאה של פיצוי על הנפילה שקדמה לה, ולא בהכרח סימן לצמיחה מואצת שתימשך.
כדי לקבל תמונה אמינה יותר, מומלץ להשוות בין המחצית הראשונה של 2026 למחצית השנייה של 2025, השוואה שמנטרלת חלק מעיוותי המלחמה. לפי חישוב זה, התוצר עלה בקצב שנתי של 3.2% בלבד, נתון נמוך משמעותית מהכותרת הראשית ואף נמוך מתחזיות משרד האוצר ובנק ישראל, שעמדו על צמיחה שנתית של 4% ל-2026. ה-OECD זהיר עוד יותר, וצופה צמיחה של 3.3% בלבד לשנה כולה.
הפער בין המספרים מתחדד עוד יותר כשבודקים את מקור הצמיחה. חלק ניכר מהעלייה בתוצר מיוחס לסעיף שנקרא "ייצור בחו"ל", שמתייחס לפעילות של חברות רב-לאומיות בעלות זיקה ישראלית, שמייצרות ומוכרות מוצרים מחוץ לגבולות המדינה. הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת השבבים אנבידיה, שמייצרת שבבים ומוצרים מבוססי טכנולוגיה שמקורה ברכישת חברת מלאנוקס הישראלית. הפעילות הזו אמנם תורמת להכנסות ממסים ולמשרות פיתוח בישראל, אך היא לא מבטאת צמיחה אמיתית בפעילות הכלכלית המקומית שהאזרח הממוצע מרגיש בחיי היומיום.
כשמנטרלים את השפעת הייצור בחו"ל, קצב הצמיחה במחצית הראשונה של השנה צונח לכ-1% בלבד, כלומר צמיחה לנפש שקרובה לאפס. גם בנק ישראל התייחס לאחרונה לתופעה הזאת, והזהיר כי חלק משמעותי מהצמיחה המדווחת בתקופה האחרונה נובע מפעילות שאינה קשורה ישירות למשק המקומי.
הצריכה הפרטית, שנחשבת לאינדיקטור המרכזי למצב הרוח הכלכלי של משקי הבית, מספרת סיפור שונה לחלוטין. במחצית הראשונה של 2026 היא למעשה ירדה ב-0.4% בהשוואה למחצית השנייה של 2025. זאת בזמן שברבעון השני לבדו היא זינקה ב-14.7%, בעיקר בשל דחיית קניות מתקופת המלחמה. ההוצאה על מוצרים בני קיימה לנפש קפצה ב-31%, נתון שמלמד יותר על חזרה לצריכה שנדחתה מאשר על התעצמות כלכלית אמיתית.
לא כל התמונה עגומה. התוצר העסקי עלה ב-16.6% ברבעון השני בחישוב שנתי, יצוא הסחורות והשירותים, ללא חברות הזנק ויהלומים, זינק ב-25.2%, וההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-19.4%. ההשקעה בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת קפצה ב-181.4% בחישוב שנתי, המבטאים 29.5% לעומת הרבעון הקודם בלבד. גם היצוא התעשייתי ללא יהלומים זינק ב-55.2%, נתונים שמעידים על עסקים שחוזרים להשקיע ולייצא לאחר תקופה קשה.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, התייחס לנתונים ואמר כי "דוח התוצר לרביע השני של השנה מעודד. כיוונו היה צפוי, אך עוצמתו הפתיעה". עם זאת הוא הזהיר שלא להסתנוור מהנתון הרבעוני, וציין כי התנודות החריגות שנגרמו מהמלחמה מקשות להסיק מהן על קצב הצמיחה בהמשך השנה. לדבריו, נתוני התוצר החזקים כשלעצמם אינם יוצרים צורך בהפחתות ריבית נוספות בזמן הקרוב מצד בנק ישראל.
בהשוואה היסטורית, הדפוס הנוכחי אינו חריג. גם לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 נרשמה נפילה חדה של 20% בתוצר, ואחריה זינוק של 18.5% ברבעון שלאחר מכן. במבצע "עם כלביא" הקודם מול איראן, המשק התכווץ ב-4.3% ואז זינק ב-14%. הפעם, לפי גורמים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גם הפגיעה הייתה מתונה יותר וגם ההתאוששות חזקה יותר, אך הדפוס עצמו, נפילה ואחריה קפיצה מפצה, חוזר על עצמו בכל סבב לחימה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה ממליצה על זהירות בפרשנות הנתונים, ומציינת כי "בעקבות מלחמות עם כלביא ושאגת הארי מומלץ להשוות גם את המחצית הראשונה של השנה למחצית השנייה של שנת 2025", השוואה שמניבה תמונה מתונה בהרבה מהכותרת הראשית. מדובר באומדן ראשוני בלבד, שעשוי להתעדכן בהמשך, כפי שקרה לאומדן הרבעון הראשון שסונמך משמעותית לאחר פרסומו הראשוני. השאלה המרכזית שתלווה את הכלכלה הישראלית בחודשים הקרובים היא האם קצב הצמיחה יתכנס לסביבת ה-3% הצנועה יותר, או שההתאוששות תעמיק ותשפיע גם על הצריכה הפרטית ועל הארנק של משקי הבית.
הלמ"ס מדווחת על זינוק של 15.4% בתוצר, אך בניכוי אפקט המלחמה ופעילות חברות זרות כמו אנבידיה, הצמיחה האמיתית של המשק הישראלי צנועה בהרבה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה