בנק ירושלים סיים את המחצית הראשונה של 2026 עם ירידה חדה ברווח. הרווח הנקי הסתכם בכ-96.4 מיליון שקל, ירידה של כ-13% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. התשואה להון של הבנק צנחה בהתאם, מ-14.6% ל-11.8%. ברבעון השני לבדו הרווח היה נמוך עוד יותר, כ-45.1 מיליון שקל, עם תשואה להון של 11.1% בלבד.
הסיבה המרכזית לירידה היא שחיקת מרווחי הריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית מ-4% בתחילת השנה ל-3.5% ביולי, וזה מכביד בעיקר על בנקים כמו בנק ירושלים, שנשענים באופן משמעותי על הכנסות ריבית. בבנק הסבירו שהירידה ברווח נובעת גם מכך שבתקופה המקבילה אשתקד נהנה הבנק מהכנסות חד פעמיות ומהתאוששות בהפרשות, שלא חזרו על עצמן השנה.
מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, ניסה להדגיש את הצד החיובי. "במחצית הראשונה של שנת 2026 המשכנו לפתח את מנועי הצמיחה שלנו בהתאם לאסטרטגיה של הבנק, שבבסיסה הגדלת מעגל הלקוחות בתחומי המשכנתאות, בדגש על מגזרי האוכלוסייה החרדית, הערבית ותושבי החוץ, לצד גידול בתחום פיקדונות הציבור", אמר קפלן. לדבריו, הבנק ממשיך לצמוח גם בתחומים ייחודיים כמו בנקאות כשירות וכרטיסים נטענים.
ואכן, מתחת לפני השטח יש סימני צמיחה. בנטרול מכירת תיק הלוואות וסינדיקציה, האשראי לציבור צמח ב-8.2% מתחילת השנה, בהובלת המשכנתאות ומימון הבנייה, שהם תחומי ההתמחות של הבנק. פיקדונות הציבור עלו לכ-18.6 מיליארד שקל. מדדי האיתנות של הבנק בולטים לטובה, עם יחס נזילות של 180% ויחס הון ליבה של 11.1%. בחודש יולי חתם הבנק על מכירת תיק הלוואות בכ-530 מיליון שקל, שתניב רווח צפוי של כ-31 מיליון שקל שיירשם ברבעון השלישי.
הדירקטוריון של בנק ירושלים אישר דיבידנד של כ-38.6 מיליון שקל בגין המחצית, שישולם ב-31 באוגוסט. יחד עם החלוקה ממרץ, מדובר בכ-40% מהרווח.
בנק ירושלים קטן בהרבה מהבנקים הגדולים, עם שווי שוק של כ-1.4 מיליארד שקל בלבד, לאחר ירידה של כ-11% במניה מתחילת השנה. התשואה להון שלו נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים, שרושמים בין 14% ל-16% ויותר. הפער הזה ניכר בבירור בהשוואה לתוצאות שפרסמו חמשת הבנקים הגדולים לאחרונה.
מזרחי טפחות, האחרון מבין החמישייה שפרסם דוחות, סיים את הרבעון השני עם רווח נקי של 1.43 מיליארד שקל ותשואה להון של 16%. הבנק יחלק דיבידנד של 714 מיליון שקל. תיק האשראי העסקי של הבנק צמח בכ-21% בתוך שנה, עם קפיצה של 28.4% באשראי לעסקים בינוניים. מנכ"ל מזרחי טפחות, משה לארי, ציין כי "ההתרחבות בפעילות הבנק באה לידי ביטוי במרבית סעיפי המאזן", וציין כי סך המאזן עלה ב-12.3% לעומת הרבעון המקביל.
בסך הכול, חמשת הבנקים הגדולים רשמו ברבעון השני רווח מצרפי של 8.53 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.1% לעומת הרבעון המקביל. לאומי שבר שיא רווח רבעוני עם 2.832 מיליארד שקל ותשואה להון של 16.3%, בעוד הפועלים הרוויח 2.488 מיליארד שקל. הפער בין הבנקים הגדולים לבנק ירושלים משקף את היתרון שיש לבנקים גדולים בהתמודדות עם ירידת הריבית, בעיקר בזכות פיזור מקורות הכנסה רחב יותר ויחס יעילות תפעולי גבוה יותר.
תמונה שונה במקצת מציגה חברת הביטוח מגדל, שדווקא הצליחה לשמור על יציבות ברווח ברבעון. מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם רווח כולל של 897 מיליון שקל, עלייה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השני עצמו הרווח הכולל הסתכם בכ-575 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל, בעוד רווחי הליבה של החברה עלו ל-731 מיליון שקל. התשואה להון של מגדל ברבעון השני עמדה על 22.4%, נתון שממחיש כמה שונה המצב בענף הביטוח מזה שבבנקאות הקטנה.
מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, אמר כי הקבוצה מסכמת את המחצית עם "רווח שיא מפעילות הליבה", וציין כי מנועי הצמיחה המרכזיים ממשיכים להיות פעילות הפנסיה, שצמחה ב-16%, וקופות הגמל, שזינקו ב-38%. היקף הנכסים המנוהלים של מגדל חצה את רף ה-631 מיליארד שקל.
הפרסום המשולב של דוחות הבנקים והביטוח ברבעון השני של 2026 מבהיר את הפער הגדל בין השוק הפיננסי הגדול, שממשיך לרשום רווחים חזקים בזכות פיזור ומינוף, לבין שחקנים קטנים כמו בנק ירושלים, שנחשפים באופן ישיר יותר לתנודות הריבית. ככל שבנק ישראל יימשיך בהורדות ריבית נוספות, סביר שהפער הזה רק יתרחב, ובנקים קטנים ייאלצו למצוא מקורות הכנסה חלופיים כדי לצמצם את התלות בהכנסות ריבית מסורתיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה