למרות עלייה חדה במספר בני הישיבות שמתגייסים לצבא, המצב עדיין חריג: כ-80% מכלל המשתמטים מהשירות הצבאי בישראל הם בני הציבור החרדי. כך עולה מסיכום דיון שהתקיים בראשות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שבסופו היא דרשה מצה"ל ומהמשטרה לחדש באופן מיידי מבצעים יזומים ומעצרים נגד משתמטים מכל חלקי האוכלוסייה.
הדיון, שהתייחס לשנת הגיוס שהסתיימה ביוני 2026, נערך בהשתתפות נציגי צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשות האוכלוסין ומערך הדיגיטל. במהלכו הציג צה"ל נתונים שמראים שינוי מגמה מסוים: בשנת הגיוס 2025 התגייסו 4,298 מבני הציבור החרדי, לעומת 2,811 בשנה שקדמה לה, עלייה של כ-53%. בצה"ל ציינו כי הגידול נרשם גם בתפקידי לחימה וגם בתפקידים תומכי לחימה.
גורמי המקצוע שהשתתפו בדיון ציינו ארבעה גורמים מרכזיים שתרמו לעלייה: החלת חובת הגיוס והוצאת צווים לכלל האוכלוסייה החרדית החייבת בשירות, הרחבת צעדי האכיפה האזרחיים והכלכליים, אכיפה פלילית ומעצרים, ופתיחת מסלולי שירות נוספים המיועדים לציבור החרדי. עוד נמצא קשר ישיר בין שלילת הטבות כלכליות ממי שלא מתייצבים לשירות לבין הגידול במספר המתגייסים.
אלא שהתמונה הכוללת עדיין מטרידה את גורמי האכיפה. מתוך כ-60,217 מיועדים לשירות שהוכרו כמשתמטים, כ-50 אלף הם בני הציבור החרדי, כ-83% מהכלל. מתוך כ-41 אלף מיועדים לשירות שהוצאו נגדם צווי מעצר, כ-31,600 הם חרדים. גם בזירת האכיפה הפלילית הפער בולט: מתחילת 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים, אך רק 34 מהם נגד בני הציבור החרדי.
בהיקף האכיפה בשטח נרשמו נתונים דומים. במהלך השנה האחרונה ביצעה המשטרה 860 מעצרים יזומים נגד משתמטים בכלל האוכלוסייה, מהם 244 של עריקים, משתמטים ודרושי בית דין. גורמי צה"ל והמשטרה ציינו כי קיים קושי משמעותי בביצוע מבצעי אכיפה יזומים במגזר החרדי, בין היתר בשל הפרות סדר ומשאבים נדרשים.
גם מעברי הגבול הפכו לזירת אכיפה. בין אוגוסט 2025 לאוגוסט 2026 עברו במעברי הגבול 1,528 בני אדם שהוגדרו משתמטים או עריקים, מהם ל-298 נאסרה היציאה מהארץ ו-27 נעצרו. בתקופה מאוחרת יותר, בין 20 במאי ל-3 באוגוסט 2026, עברו בגבולות 1,061 משתמטים ועריקים, ול-265 מהם נאסרה היציאה.
בהודעה שנמסרה מטעם היועצת המשפטית לממשלה נכתב: "לשם המשך צמצום תופעת ההשתמטות ומענה על הצורך הביטחוני הדחוף בהגדלת הצבא, נדרש להרחיב בהקדם את סל צעדי האכיפה הכלכלית האישית, וכן על הצבא והמשטרה לחזור לבצע מבצעים יזומים ומעצרים נגד משתמטים מכל חלקי האוכלוסייה, בהתאם לעקרון השוויון, ונוכח עמדת גורמי המקצוע כי המבצעים היזומים חשובים לשם הרתעה מפני השתמטות".
בסיכום הדיון נקבע כי במצב הנוכחי קיימת פגיעה ממשית באפקטיביות של חובת הגיוס, וכן "אכיפה לא שוויונית ואכיפת יתר כלפי המגזרים האחרים". המהלכים הכלכליים שהיועצת המשפטית והאוצר ממליצים להרחיב עוסקים בין השאר בסנקציות על הנחות בצהרונים ועל סיוע בשכר דירה, לצד הגדלת שיתוף הפעולה הדיגיטלי בין הצבא לשאר זרועות המדינה לצורך הידוק הסנקציות.
צה"ל והמשטרה התבקשו להעביר עדכון על תוכנית אכיפה סדורה עד ל-30 באוגוסט. במקביל, הגופים נדרשים לבחון את המשך האכיפה במעברי הגבול ואת הרחבת האכיפה האזרחית-כלכלית כלפי חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם. ההחלטה אם לחדש בפועל את המעצרים היזומים בהיקף נרחב, ובאיזה קצב, נמצאת כעת בידי צה"ל והמשטרה.
היועצת המשפטית לממשלה דורשת החרפת אכיפה נגד משתמטים חרדים, לצד עלייה חדה במספר המתגייסים בשנה האחרונה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה