גפני ואשר תוקפים את בהרב-מיארה: "חצופה ומושחתת"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קיימה דיון מעקב על אכיפת חובת הגיוס ויישום פסיקת בג"ץ. בסיומו נקבע כי יש להגביר את המעצרים נגד משתמטים משירות צבאי ולהחריף את הסנקציות נגד עולם התורה. ההחלטה עוררה סערה מיידית בקרב חברי הכנסת החרדים.

צילום: גלי בהרב-מיארה

יושב ראש דגל התורה, ח"כ משה גפני, הגיב במתקפה חריפה ביותר. "תלמידי הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם בהתמדה, ושום דבר לא יעצור אותם, גם לא יועצת משפטית שהממשלה החליטה להעביר מתפקידה, והיא ממשיכה לפעול בנושאים שאין לה סמכות לעסוק בהם", אמר גפני.

Moshe Gafni (E32J1400)צילום: משה גפני

גפני לא הסתפק בכך והוסיף האשמה חמורה כלפי בהרב-מיארה. "היא חצופה, מושחתת ופועלת בניגוד לחוק", הצהיר יושב ראש דגל התורה, וקבע שהיועצת המשפטית ממשיכה לכהן בתפקידה חרף החלטת הממשלה להדיח אותה.

גם ח"כ יעקב אשר לא חסך במילים כלפי היועצת המשפטית. לדבריו, מדובר במהלך פוליטי מובהק שמטרתו לפגוע בממשלה דווקא בעיצומה של תקופת בחירות פנימיות בליכוד. "היועמ"שית מאוכזבת מתוצאות הפריימריז בליכוד וחזרה להפעיל במרץ את מטה רק לא ביבי", אמר אשר.

אשר טען כי מאחורי ההנחיה החדשה עומדת אסטרטגיה מכוונת להצית מתיחות ברחוב הישראלי. "באמצעות עידוד מעצרים וסנקציות שכל מטרתם להביא לכאוס, הפגנות קיצוניים ולמלחמה ברחובות, אבל לא לגיוס של חייל אחד", אמר, ותקף את עצם המהלך של ההנחיה בעיצומה של תקופה פוליטית רגישה.

בסיום דבריו סיכם אשר את עמדתו במשפט חד וביקורתי במיוחד כלפי מוסד היועצת המשפטית לממשלה. "ככה זה שהיעוץ המשפטי הופך למפלגה בזמן בחירות", אמר, ברמז ברור לטענתו שהמשרד המשפטי פועל כגורם פוליטי במקום כגורם מקצועי וניטרלי.

ההנחיה של בהרב-מיארה נוגעת ישירות לסוגיית גיוס בני הישיבות, נושא שמלווה את הזירה הפוליטית בישראל שנים ארוכות ומעורר מחלוקות עזות בין המפלגות החרדיות לבין גורמים במערכת המשפטית ובציבור החילוני. הפסיקה שעליה מתבססת ההנחיה מחייבת את המדינה לפעול לאכיפת חוק הגיוס באופן שוויוני יותר.

בעקבות התבטאויותיהם החריפות של גפני ואשר צפויה הסוגיה להמשיך ולהעסיק את הזירה הפוליטית בשבועות הקרובים, במיוחד לאור התקופה הרגישה של פריימריז והתגברות המחלוקות בין הגורמים המעורבים בנושא הגיוס לישיבות.

חברי הכנסת החרדים ממשיכים לטעון כי הנחיית היועצת המשפטית נועדה לשרת מטרות פוליטיות ולא אכיפת חוק גרידא, בעוד שהמערכת המשפטית עומדת מאחורי ההחלטה כחלק מיישום פסיקת בג"ץ המחייבת החרפת האכיפה נגד משתמטים.