ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר ובעלי קבוצת הרכב כלמוביל, הלך לעולמו בגיל 82 אחרי מאבק במחלה ממושכת. חרל"פ נפטר בביתו כשהוא מוקף בבני משפחתו, והותיר אחריו את רעייתו ענת, שני ילדים ושבעה נכדים. מועד ההלוויה יימסר בהודעה נפרדת.
הסיפור של חרל"פ מתחיל דווקא הרחק מעולם הרכב. בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד, הוא לימד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים בסוף שנות ה-70. באחד הראיונות תיאר את המעבר מהאקדמיה לעולם העסקים במילים חדות: "הייתי הרבה שנים בעולם האקדמי, עד שהגעתי למסקנה שהרעיונות הטובים שלי לא חדשים, והרעיונות החדשים שלי לא מספיק טובים. לכן דרכינו נפרדו, שלי ושל האקדמיה".
בתחילת שנות ה-80 חרל"פ עשה תפנית דרמטית ונכנס להנהגת העסק המשפחתי, כלמוביל, שהוקמה בראשית שנות ה-60 על ידי אביו עמיחי סביב זיכיון מרצדס. "עד אז לא ידעתי לקרוא דוח כספי", סיפר. "הבנתי שהוא מתחיל בשורה של הכנסות למעלה, למטה צריך להישאר רווח, ואת כל מה שבאמצע צריך לצמצם. זה מה שעשיתי. זה הרבה יותר פשוט מפילוסופיה".
תחת הנהגתו, לצד אחיו יואב ובהמשך גם בנו אסף, כלמוביל עברה שינוי של ממש. ב-1988 נוספה מיצובישי, ב-1994 הצטרפה יונדאי, ובהמשך התווספו ג'נסיס, סמארט ומותגים סיניים כמו ג'אקו ואומודה מקבוצת צ'רי, שהפכו בשנתיים האחרונות למובילי שוק. הקבוצה, שהתרחבה גם לתחומי האנרגיה, מחזור הסוללות, מימון ונדל"ן, נכון להיום מחזיקה בנתח שוק של כ-25% מסך המכירות ומחזור פעילות שמוערך בלמעלה מ-10 מיליארד שקל בשנה.
אבל הפרק המרשים ביותר בקריירה העסקית של חרל"פ לא קשור לרכב בכלל, אלא להימור מוקדם שהניב לו הון עתק. בתחילת שנות ה-2000, כשהרעיון של מכונית שמזהה את סביבתה באמצעות מצלמות ותוכנה נשמע רחוק מהשוק המסחרי, חרל"פ זיהה את הפוטנציאל של מובילאיי, שהקימו אמנון שעשוע וזיו אבירם. הוא וכלמוביל השקיעו בשלבים המוקדמים סכום כולל שהוערך ב-12 מיליון דולר, ונשארו מבין בעלי המניות הפרטיים הגדולים בחברה גם כשהשווי שלה זינק לשמיים. כשמובילאיי נמכרה לאינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, החזקתו של חרל"פ הייתה שווה סביב מיליארד דולר, ואולי אף יותר.
לצד הצלחתו העסקית, השנים האחרונות של חייו התאפיינו בפעילות פילנתרופית שהפכה אותו ואת רעייתו ענת לשמות מוכרים בעולם הצדקה הישראלי. אחרי אירועי 7 באוקטובר תרמו בני הזוג 120 מכוניות מיצובישי לקיבוצים ניר עוז, נחל עוז, בארי וכפר עזה. ב-2025, בעקבות הנזק הכבד שנגרם ממכת טילים איראנית, הם תרמו 10 מיליון דולר לשיקום הקמפוס והמעבדות במכון ויצמן למדע.
אלא שהתרומה הגדולה מכולן הגיעה זמן קצר אחר כך: 180 מיליון דולר, כ-600 מיליון שקל, להקמת מרכז חדש לרפואת הלב והמוח בבית החולים בילינסון, התרומה הגדולה ביותר שניתנה אי פעם למערכת הבריאות הציבורית בישראל. התרומה מיועדת להקמת "מגדל התקווה", מבנה בן 15 קומות שיכלול כ-300 מיטות, מערכי לב ומוח, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, דימות ומחקר. בני הזוג בחרו במכוון שלא לקרוא למגדל על שמם, מתוך תפיסה ששמה המטרה הציבורית במרכז ולא את התורמים עצמם.
מעבר לעולם העסקים והצדקה, חרל"פ שמר על זהות ציבורית עשירה. הוא פרסם לאורך השנים עשרות מאמרי דעה בנושאי כלכלה, חברה ופוליטיקה, וכתב על הוגים כמו הגל, פרנסיס פוקויאמה וסמואל הנטינגטון, תוך שילוב השקפת עולמו הפילוסופית עם ניסיונו העסקי. הוא היה גם ספורטאי נלהב: השלים את המרתון הראשון שלו בגיל 60 בניו יורק, השתתף בשלושה מרתונים מלאים, ואף התחרה באליפות אירופה בחתירה. ב-2005 נבחר לשאת את הלפיד בטקס פתיחת המכביה.
פתיחת "מגדל התקווה" בבילינסון מתוכננת לשנת 2027. הפרויקט, שנמצא כיום בהקמה, יעמוד כעדות פיזית לפעילותו של חרל"פ מחוץ לעולם העסקים, הון שנוצר מרכב וטכנולוגיה שהופנה בשנותיו האחרונות למדע ולרפואה בישראל.
ד"ר שמואל חרל"פ הותיר אחריו מורשת כפולה, של בונה אימפריית רכב ומשקיע חד עין, ושל פילנתרופ שבחר להשקיע את הונו במקום שאין בו שמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה