החוב הציבורי של ארצות הברית חצה 40 טריליון דולר

החוב הציבורי של ארצות הברית שבר אתמול שיא היסטורי חדש. לראשונה מאז הקמת המדינה, הסכום הכולל שהממשלה האמריקנית חייבת חצה את רף ה-40 טריליון דולר. הנתון פורסם על ידי משרד האוצר האמריקני, והוא מסמן ציון דרך שמעורר דאגה בקרב כלכלנים ברחבי העולם.

מדובר במספר כמעט בלתי נתפס. 40 טריליון דולר הם 40 ואחריהם שנים עשר אפסים. הסכום הזה גדול יותר מהתוצר המשולב של כמעט כל מדינות העולם יחד, למעט סין. גם אם ניקח את קליפורניה, המדינה עם הכלכלה הגדולה ביותר בארצות הברית ואחת הכלכלות הגדולות בעולם כשלעצמה, החוב הלאומי האמריקני עדיין מכרסם בכל דמיון של יציבות פיננסית ארוכת טווח.

החוב הציבורי האמריקני לא נוצר ביום אחד. הוא תוצאה של עשורים של גירעונות תקציביים מצטברים, מלחמות שמומנו באשראי, משברים כלכליים שחייבו התערבות ממשלתית מסיבית, וקיצוצי מס שלא לוו בקיצוצי הוצאות מקבילים. משבר הקורונה, שדרש הזרמות כספים חסרות תקדים לכלכלה, האיץ את הקצב בצורה דרמטית בשנים האחרונות.

הבעיה המרכזית שמטרידה כלכלנים היא לא רק גובה החוב עצמו, אלא הקצב שבו הוא ממשיך לתפוח. כל עלייה בריבית הפדרלית מייקרת את עלות שירות החוב, כלומר את הריבית שהממשלה משלמת על ההלוואות שלה. ככל שהריבית גבוהה יותר, כך נתח גדול יותר מהתקציב הפדרלי מוקדש רק לתשלומי ריבית, ופחות נשאר לתקציבים אחרים כמו בריאות, חינוך וביטחון.

בוושינגטון, הנושא הפך זה מכבר לכדור אש פוליטי. הרפובליקנים והדמוקרטים מאשימים זה את זה בהתנפחות החוב, כאשר כל צד טוען שהמדיניות של הצד השני היא זו שהובילה למצב הנוכחי. ויכוחים סוערים על תקרת החוב הפכו לאירוע חוזר ונשנה בקונגרס האמריקני, כשכל פעם המדינה מתקרבת למצב של חדלות פירעון טכנית לפני שמושג פתרון של הרגע האחרון.

כלכלנים רבים מזהירים כבר שנים שהמסלול הנוכחי אינו בר קיימא. הם מצביעים על כך שללא רפורמה משמעותית, בין אם בהכנסות ובין אם בהוצאות, הבעיה רק תחריף. יש הטוענים כי בשלב מסוים המשקיעים הבינלאומיים עלולים לאבד אמון באג"ח האמריקני, מה שיוביל לעלייה חדה בעלויות המימון ולזעזוע כלכלי גלובלי.

מנגד, יש כלכלנים הסבורים כי חשש זה מוגזם, בטענה שהדולר עדיין נחשב למטבע המילוט הבטוח של העולם, ושכל עוד ארצות הברית שולטת בכלכלה החזקה ביותר בעולם, הביקוש לאג"ח האמריקני יימשך למרות גובה החוב.

בינתיים, אין סימן לכך שהקצב יאט. עם המשך הגירעונות התקציביים השנתיים, שנעים באזור הטריליון דולר ומעלה, הצפי הוא שהחוב הציבורי ימשיך לגדול בשנים הקרובות. השאלה המרכזית שמעסיקה את השווקים היא מתי, אם בכלל, יחליטו קברניטי המדינה לפעול בנחישות כדי לבלום את המגמה, לפני שהיא תגיע לנקודת אל חזור.