משרד האוצר האמריקאי מכפיל רכישות אג"ח לבלימת התשואות

משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יכפיל את היקף הרכישות החוזרות של אגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח, במהלך שנועד לבלום את הזינוק בתשואות ששיתק בשבועות האחרונים את שוק החוב הגדול בעולם. לפי ההודעה, ההיקף המרבי לפעולה יעלה מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר לפחות, באג"ח לטווחים של 10 עד 30 שנה. השינוי ייכנס לתוקף ב-9 בספטמבר וימשך עד 4 בנובמבר.

ההודעה הגיעה אחרי ימים דרמטיים בשוק האג"ח האמריקאי. התשואה על האג"ח ל-30 שנה טיפסה לכ-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ובמכרז שנערך בשבוע שעבר נאלצה ממשלת ארה"ב לשלם את התשואה הגבוהה ביותר על חוב ל-30 שנה מזה עשרים וחמש שנה. עם פרסום ההודעה, התשואה צנחה במהירות לכ-5.2%, והתשואה על האג"ח ל-10 שנים ירדה לכ-4.64%.

בפועל, משרד האוצר, בראשות השר סקוט בסנט, הופך לקונה גדול יותר של אג"ח ישנות בשוק החופשי. הוא אינו "מדפיס כסף" כמו הפדרל ריזרב, אלא משנה את מבנה החוב האמריקאי: פחות לחץ על ההנפקות הארוכות, ויותר גיוס בטווחים הקצרים דרך מק"מ ואג"ח קצרות שמממנות את הרכישות. במשרד האוצר נמסר כי המהלך נועד "לספק תמיכה רבה יותר בנזילות במקטעים הנומינליים לטווחים ארוכים יותר", לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה יציאה עקבית של משקיעים מהאג"ח הארוכות.

ההתערבות של הממשל מגיעה על רקע משבר חוב עמוק יותר. החוב הלאומי של ארה"ב חצה בימים האחרונים את רף ה-40 טריליון דולר, לאחר שהוכפל בפחות מעשור. בינואר 2017, כשדונלד טראמפ הושבע לנשיא בפעם הראשונה, עמד החוב על 19.95 טריליון דולר בלבד. כשליש מהגידול מיוחס לגיוסים בתקופת הקורונה בממשלי טראמפ וג'ו ביידן, והשאר נובע מחוסר איזון מתמשך בין הכנסות המדינה ממסים להוצאותיה.

מאיה מקגינס, נשיאת הוועדה הדו-מפלגתית לתקציב פדרלי אחראי, הזהירה כי "חוב של 40 טריליון דולר אינו קיים רק בספרי החשבונות של הממשלה, הוא מורגש בכל רחבי הכלכלה ומוצא את דרכו לארנקים של האנשים בצורה זו או אחרת". לדבריה, "ככל שאנו לווים יותר, כך אנו מחריפים את האינפלציה, דוחקים סדרי עדיפויות אחרים בתקציב, ומותירים את עצמנו פגיעים למצבי חירום מבית ולטלטלות בחו"ל". היא ציינה כי הרף האחרון של 39 טריליון דולר נחצה פחות מחמישה חודשים קודם לכן.

בשוק הקריפטו ההודעה יצרה תגובה מיידית. הביטקוין זינק כ-6% תוך שעות בודדות, מכ-64,500 דולר לכיוון 69,500 דולר, לפני שהתמתן מעט. אתריום קפץ בשיעור חד עוד יותר וחזר מעל 2,000 דולר לראשונה מזה חודשים, וגם סולאנה, ריפל ומטבעות נוספים רשמו עליות של כ-7% ומעלה. מניות הקריפטו סטרטג'י, קוינבייס, סירקל וביטמיין זינקו בשיעורים דו-ספרתיים. גם הזהב והכסף התחזקו במקביל, ומדד הדולר נחלש. ירידת התשואות והיחלשות הדולר משפרות את האטרקטיביות של נכסים שאינם מניבים ריבית שוטפת, אולם בשוק מדגישים כי מדובר בניהול מבנה חוב ולא בהרחבה מוניטרית קלאסית של הפדרל ריזרב.

מעבר להתערבות הנקודתית, הבעיה שהובילה לזינוק התשואות עמוקה יותר. הביקוש להון בכלכלה האמריקאית גדל במקביל בכמה חזיתות: הממשלה מגייסת סכומי עתק למימון הגירעון, שהגיע ביולי ל-432.3 מיליארד דולר, הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז מרץ 2021. במקביל, ענקיות הטכנולוגיה מגייסות מאות מיליארדי דולרים למימון מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית, ולכך מצטרפת עלייה בהוצאות ביטחון ובהשקעות לצמצום התלות בשרשראות אספקה זרות. לפי קרן המטבע הבינלאומית, הממשל בארה"ב צפוי ללוות השנה סכום השווה לכ-7.5% מהתוצר, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-G7.

ברקע כל זה, הפדרל ריזרב משאיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.5% עד 3.75%, אך פרוטוקולים שפורסמו מישיבת יולי חושפים מחלוקת פנימית. שלושה מחברי הוועדה, נשיאי הבנקים הפדרליים של קליבלנד, דאלאס ומיניאפוליס, ביקשו להעלות את הריבית כבר אז, מחשש שהמתנה ממושכת תחייב בהמשך סדרה חדה ויקרה יותר של העלאות. יו"ר הפד קווין וורש מאותת בינתיים על גישה זהירה וסבלנית יותר, בזמן שנתוני אינפלציה ושוק עבודה חלשים יותר מחזקים את הציפייה שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד דצמבר.

בשוק מזהירים כי ההקלה שנרשמה בשוק האג"ח אינה בהכרח נקודת מפנה. כל עוד הגירעון האמריקאי נשאר גבוה, השקעות הבינה המלאכותית ממשיכות לגדול והעולם דורש יותר הון לביטחון ולייצור מקומי, הלחץ המבני על התשואות הארוכות עשוי לחזור. יעד קרוב לבחינת המדיניות הבאה של הפדרל ריזרב יהיה נאום שיישא וורש בכנס הכלכלי השנתי בג'קסון הול בסוף אוגוסט.

משרד האוצר האמריקאי מכפיל את רכישות האג"ח הארוכות כדי לבלום זינוק תשואות שהגיע לשיא מאז 2007, אך המשבר העמוק יותר, גירעון תופח וחוב לאומי שחצה 40 טריליון דולר, נותר ללא פתרון.