ישראל תוקפת בסוריה, וברק מזהיר מעימות עם טורקיה

מיליארדר אמריקני ממוצא לבנוני, שמינה אותו טראמפ לשליח לסוריה ולשגריר בטורקיה בו זמנית, הפך בשבועות האחרונים לכאב ראש של ממש בירושלים. טום ברק, האיש שאמור לתווך בין ישראל לסוריה ולטורקיה, נתפס בישראל כמי שמייצג בפועל את האינטרסים של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, ולא את אלה של ירושלים.

העימות האחרון בין הצדדים התרחש השבוע, אחרי שישראל תקפה את בסיס אבו א-דוהור שבצפון מערב סוריה, שם עמדו להיפרס כוחות טורקיים. לפי דיווחים, מדובר היה בשמונה תקיפות שפגעו במסלול ובמתקני אחסון בבסיס. ברק הגיב בחריפות ואמר כי המתקפה טומנת בחובה "סיכון ממשי" להסלמה מהירה ולעימות ישיר בין ישראל, טורקיה וסוריה. לדבריו, היעדר תקשורת בין הצדדים עלול היה להוביל לתגובה טורקית שגויה, ולכן ארה"ב פועלת כעת להקמת מנגנון שימנע חיכוך בין שלוש המדינות.

בירושלים רואים את הדברים אחרת לגמרי. בלשכת ראש הממשלה נטען כי סוריה התעלמה מאזהרות ישראליות מפורשות לגבי פריסת כוחות טורקיים בבסיס, וכי התקיפה נועדה למנוע שינוי במאזן הביטחוני בשטח. ראש הממשלה נתניהו התייחס לכך במילים חדות: "אנחנו לא נסבול התבססות צבאית טורקית שיורדת דרומה, כי היא מאיימת עלינו. ראינו שיש כוונה של טורקיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב. והעברנו מסר: אל תעשו את זה. המסר עבר, אבל כנראה שלא שמעו אותו. אז דאגנו שיבינו".

גורם ישראלי הבקיא ביחסי ישראל וטורקיה לא חסך במילים כלפי השליח האמריקני: "ברק נחשב לאיש שמקדם את האינטרסים של ארדואן ושל המשטר הסורי בארה"ב. הוא אינו רגיש לרגישויות הישראליות, הוא מתמקד ברווח המידי שארה"ב יכולה להשיג מסוריה". גורם בכיר נוסף הוסיף כי "נתניהו לא אוהב את ברק כי הוא חושב שהוא עומד מאחורי התמיכה של טראמפ בנשיא הסורי אחמד א-שרע, ומחבר אותו לארדואן".

בישראל קיימת מחלוקת בשאלה עד כמה ברק באמת משפיע על טראמפ. מצד אחד מדובר באחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא כבר עשרות שנים, ששימש לו איש קשר לעולם הערבי עוד לפני כניסתו לפוליטיקה. מצד שני, גורמים בישראל טוענים כי "לא ברור עד כמה הוא משפיע על טראמפ. על שר החוץ מרקו רוביו הוא ודאי לא משפיע". כראיה מציינים כי אחרי הגינוי של ברק לתקיפה הישראלית, לא נשמע גינוי דומה לא מהנשיא ולא ממשרד החוץ האמריקני. דיפלומטים מערביים בכירים דווקא מציגים תמונה הפוכה, וטוענים שעצם העובדה שטראמפ הפקיד בידי ברק במקביל את השגרירות באנקרה ואת השליחות לסוריה, מעידה על מידת האמון הגבוהה שהוא רוחש לו.

אחת ההתבטאויות שהציתו את המשבר במלוא עוצמתו נאמרה עוד בדצמבר בפורום בדוחא, כשברק טען כי "ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה", אך הוסיף כי באזור "מה שעבד הכי טוב" הוא דווקא "מונרכיה נדיבה". הדברים הובנו בירושלים כזלזול חריג באופייה הדמוקרטי של המדינה, ועוררו סערה של ממש. בעקבות הפרשה הגיע ברק לישראל ונפגש עם נתניהו, בפגישה שעסקה בין היתר בקווים האדומים של ישראל בסוריה ובניסיון למנוע התנגשות בין ירושלים לוושינגטון.

סוגיה רגישה נוספת היא הניסיון האמריקני להחזיר את טורקיה למעגל הביטחוני המערבי, כולל דחיפה פומבית של ברק להחזרת טורקיה לתוכנית מטוסי הקרב F-35, מהלך שישראל מתנגדת לו נחרצות. במקביל, טורקיה הפכה בשנה האחרונה לאחד הגורמים המרכזיים בבנייה מחדש של הצבא הסורי, כולל עבודות שיקום בסיוע טורקי שבוצעו בדיוק בבסיס אבו א-דוהור שהפך למוקד התקיפה הישראלית.

בישראל מצביעים גם על הרקע העסקי של ברק, מיליארדר ממוצא לבנוני-מרוני שניהל במשך שנים קשרים עסקיים ענפים במדינות המפרץ, ובהן קטאר. גורמים ישראלים מסבירים כי הרקע הזה מעצב חלק מהשקפת עולמו: פחות דגש על בריתות היסטוריות, ויותר על עסקאות, יציבות ורווח כלכלי. כפי שהגדיר זאת אחד הגורמים: "הוא לא בהכרח נגד ישראל, הוא פשוט לא רואה אותה דרך העיניים הישראליות".

בימים אלה מציינות ישראל וטורקיה עשרים שנה למתיחות ביניהן, כשבירושלים נזהרים מלהגדיר את טורקיה כ"אויב" ומעדיפים את המונח "יריב". ההערכה הרווחת בישראל היא שאין כרגע סכנה ממשית לעימות צבאי מול טורקיה, אך יש להיזהר שלא להידרדר לשם. גורם המתמחה ביחסי ישראל וטורקיה סיכם: "האמריקאים לא יאפשרו את זה בשום אופן ובשום מחיר, זה יהיה אסון עבורם ששתי בנות ברית שלהן נלחמות זו בזו. אף אחד בישראל לא רוצה מלחמה עם טורקיה, ויכול להיות שהשליח האמריקני מחמיר בכוונה את הצגת המצב כדי לחזק את ערוץ ההידברות דרך ארצות הברית".