עיראק לוחצת לפרק את המיליציות, הבכיר מזהיר את ארה"ב

מאבק כוחות דרמטי מתחולל בעיראק בין ממשלת בגדד למיליציות הפרו-איראניות שפועלות בשטחה. ממשלת ראש הממשלה עלי אל-זיידי מנסה להשיב לידיה את השליטה בנשק המיליציות ולחדור למעוזים שהיו סגורים בפניה במשך שנים. המיליציות, שנהנות מתמיכה איראנית משמעותית, מתנגדות בחריפות ומציבות תנאים מרחיקי לכת.

התפתחות דרמטית במיוחד התרחשה בשבוע האחרון, כאשר בכיר בתנועת א-נוג'בא, עבאס אל-יעקובי, שהיה ממונה על המודיעין באזור חגורת בגדד, נעצר בידי שירות נגד הטרור העיראקי. המעצר עורר סערה מיידית בקרב אנשי המיליציות. בקבוצות התקשורת הפנימיות שלהן הופצו קריאות להפגנות ולשביתת שבת פתוחה בדרישה לשחררו.

אלא שבתוך יום התהפכה התמונה. בית המשפט הפלילי בבגדד זיכה את אל-יעקובי מכל האישומים, ובהם אחד המרכזיים: מעורבות ברצח נבראס פרמאן שעבאן אל-פיילי, בכיר במודיעין העיראקי שנרצח בהתנקשות בשנת 2021. אל-חשד א-שעבי, המסגרת הממלכתית שהמיליציות פועלות תחתיה, הודיע רשמית על סגירת התיק.

עם שחרורו הופיע אל-יעקובי לראשונה בפומבי והודיע כי בכוונתו לתבוע את שירות המודיעין העיראקי בטענה שהאישומים נגדו היו מפוברקים. הוא לא הסתפק בכך והפנה אצבע מאשימה חריגה כלפי השליח האמריקאי תום בארק, וטען: "הפושע תום בארק, נציג אמריקה, הוא שתכנן את כל המשברים האלה" במטרה לגרור את עיראק לעימות פנימי ולשלוט בהחלטותיה הריבוניות.

מדובר לא בעניין אקטואלי בלבד, אלא בקרב פתוח שממלכת בגדד יצאה אליו במטרה להשלים עד סוף חודש ספטמבר את המהלך לריכוז הנשק בידי המדינה. זהו יעד רגיש במיוחד, שכן חלק מהמיליציות הגדולות פועלות רשמית במסגרת אל-חשד א-שעבי אך מחזיקות במבנים עצמאיים, בנשק ובשרשראות פיקוד המזוהות במידה רבה עם איראן.

בתגובה ללחץ הממשלתי, האחראי הביטחוני של מיליציית כתאיב חיזבאללה, אבו מוג'אהד אל-עסאף, הציב שורת תנאים לכל דיון על הסדרת הנשק. לצד הדרישה הוותיקה להוצאת הכוחות האמריקאים מהמדינה, הוא דרש גם את יציאת הכוחות הטורקיים ואף העלה דרישה חריגה במיוחד: פירוק כוחות הפשמרגה הכורדיים, הכוח הביטחוני המרכזי של חבל כורדיסטן העיראקי. אל-עסאף אף הזהיר בגלוי: "סבלנותנו מתחילה לפקוע", והאשים את ראש הממשלה אל-זיידי בהתנהלות "מתגרה וחסרת אחריות".

מנתחים ציינו כי מדובר בטקטיקה איראנית ברורה. איראן מבינה שהיא לא יכולה למנוע את מגמת פירוק הנשק בכוח גלוי, ולכן מנסה למשוך את הכורדים לתוך המשוואה. הרעיון הוא לגרום לחלק מהשיעים בעיראק שתומכים במיליציות לטעון כי הן זכאיות לאותה מעמד חוקי שיש לכוחות הפשמרגה, שמעוגנים בחוקת עיראק שנחקקה לאחר הפלישה האמריקאית ב-2003. בפועל, המטרה האסטרטגית של טהרן היא לשמור בכל דרך על מנופי השפעתה בעיראק, ובמקביל להחליש את הממשל הכורדי העצמאי בצפון המדינה, שהיה בעבר גם מטרה למתקפה על משרדו של ראש ממשלת כורדיסטן, מסרור ברזאני.

לצד המערכה על הנשק, ממשלת בגדד נקטה גם צעד סמלי ומעשי בשטח: ועדה ממשלתית שמינה ראש הממשלה נכנסה לג'ורף א-סח'ר, אחד ממעוזי כתאיב חיזבאללה המרכזיים, וביצעה בו סיור ממשלתי ראשון מסוגו זה שנים. בוועדה, שכוללת נציגים ממשרדי הפנים, המשפטים והחקלאות וכן מגופי המודיעין והלוחמה בטרור, צפויה להגיש בתוך עשרה ימים דוח לראש הממשלה. מאז סילוק דאעש מהאזור ב-2014 נותרה השליטה המעשית בחלקים ממנו בידי המיליציות, ולאורך השנים הופיעו דיווחים על מחסני נשק ומתקנים לייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במקום. עם זאת, בשלב זה אין דיווח על פירוק מתקנים או החרמת נשק בפועל.

במקביל למאמץ הביטחוני מתגלה עד כמה עיראק תלויה כלכלית באיראן. חברת שיווק הנפט הממשלתית העיראקית מנהלת משא ומתן עם חברות ספנות לחידוש יצוא הנפט דרך מצר הורמוז, לאחר שאיראן הסכימה לאפשר מעבר בטוח למכליות המניפות את הדגל העיראקי, ללא תשלום עבור המעבר. בנוסף, בכיר כלכלי איראני חשף כי ביקורו האחרון של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדד עסק בגביית חוב עיראקי לטהרן המוערך בכ-12 מיליארד דולר, סכום שטרם אושר רשמית מהצד העיראקי. הסחר בין המדינות, ללא תחום האנרגיה, גדל השנה בכ-15%.

התמונה המצטברת מלמדת כי בגדד מנסה להחזיר לידיה את המונופול על הכוח, אך טהרן ממשיכה להחזיק במנופי לחץ עוצמתיים באמצעות המיליציות, החוב הכלכלי והשליטה בנתיבי הנפט. עבור ישראל, הצלחה או כישלון של בגדד בריסון המיליציות עשויים להשפיע ישירות על עוצמת רשת השלוחים האיראנית באזור כולו.