האוצר מעריך: שביתת נתב"ג גרמה נזק של עד 30 מיליון שקל

משרד האוצר מעריך בשלב זה כי הנזק הכלכלי שנגרם למשק הישראלי בעקבות השביתה שפרצה בנמל התעופה בן גוריון נאמד בין 25 ל-30 מיליון שקלים. ההערכה, שגובשה על ידי גורמי המקצוע במשרד, מתייחסת לשלב הראשוני בלבד, וייתכן שהיא תעודכן בהמשך ככל שיתבררו נתונים נוספים על היקף הפגיעה בפעילות המשק.

נמל התעופה בן גוריון, הממוקם במרכז הארץ בין ירושלים לתל אביב, מהווה את שער הכניסה והיציאה המרכזי של ישראל אל העולם. כל שיבוש בפעילותו, ולו גם קצר, מתורגם באופן מיידי להפסדים כספיים ניכרים, הן לחברות התעופה והן לענפים הנלווים כמו תיירות, מסחר קמעונאי בטרמינלים ולוגיסטיקה.

ההערכה הכספית שפרסם משרד האוצר משקפת את המורכבות של תמחור נזק מסוג זה. מדובר לא רק בהפסדים ישירים לחברות התעופה ולנמל התעופה עצמו, אלא גם בפגיעה עקיפה בענפי משק נוספים התלויים בתנועה סדירה של אנשים וסחורות דרך שערי הארץ.

שביתות בנתב"ג נחשבות באופן מסורתי לאחד הכלים החריפים ביותר במאבקי עבודה בישראל, בשל ההשפעה המיידית והרחבה שלהן על הציבור. כל עצירה בפעילות הנמל, אפילו לשעות בודדות, יוצרת אפקט דומינו שמשפיע על מאות ואלפי נוסעים הממתינים לטיסות, ועל שרשרת האספקה הכלכלית הרחבה יותר.

במשרד האוצר בוחנים כעת את הנתונים המלאים כדי לגבש תמונה מדויקת יותר של היקף הנזק. הערכת הנזק הראשונית מבוססת על ניתוח של גורמי המקצוע במשרד, אך מדובר בתהליך דינמי שעשוי להשתנות בהתאם לפרטים נוספים שיתקבלו בימים הקרובים.

מבחינה כלכלית רחבה יותר, אירועים מסוג זה מעלים שוב לסדר היום את השאלה של העלות הכוללת של שביתות במשק הישראלי, ובפרט כאלה הפוגעות בתשתיות קריטיות כמו נמל התעופה הבינלאומי היחיד המרכזי של המדינה. כלכלנים מצביעים לא פעם על כך שהנזק האמיתי גדול לעיתים מההערכות הראשוניות, שכן הוא כולל גם פגיעה במוניטין ובאמינות מול שווקים בינלאומיים.

יש לציין כי הערכות ראשוניות מסוג זה, המתפרסמות בסמוך לאירוע עצמו, נוטות להשתנות ככל שמצטברים נתונים נוספים. במקרים דומים בעבר, הערכות ראשוניות של גורמי אוצר תוקנו כלפי מעלה או מטה בהתאם למידע שהצטבר בשבועות שלאחר האירוע.

בשלב זה טרם ידוע אם יינקטו צעדים נוספים מצד משרד האוצר או גורמים אחרים בעקבות ההערכה שפורסמה, וככל שיתקבלו פרטים נוספים על היקף הנזק או על השלכותיו, יעודכן הציבור בהתאם.