לפני 60 שנה, ב-16 באוגוסט 1966, נחת בבסיס חיל האוויר בחצור מטוס קרב זר שנשא על כנפיו את סמל חיל האוויר העיראקי. בקוקפיט ישב טייס בן שלושים שערק מרצונו לישראל, ועם נחיתתו השלימה מדינת ישראל אחד המבצעים המורכבים בתולדות המוסד: השגת מטוס מיג 21 הסובייטי, מטוס הקרב המסווג והמבוקש ביותר באותם ימים.
המבצע, שקיבל את השם "יהלום" וכונה גם "הציפור הכחולה", נמשך כמעט שלוש שנים. הוא החל באפריל 1965, בפגישה בין מפקד חיל האוויר עזר ויצמן וראש המוסד מאיר עמית. לפי התיאורים שנחשפו, עמית שאל את ויצמן בארוחת בוקר אם יש משהו שהמוסד יכול לעשות עבורו, וויצמן ענה מיד: מיג 21, תשיג לי מיג 21.
עמית עצמו הופתע מהבקשה. "השתגעת? אני איש ביון, לא ג'יני", אמר לפי התיעוד שנחשף, והזכיר שגם ה-CIA האמריקאי לא הצליח להניח יד על המטוס למרות משאבים עצומים. עם זאת, עוד באותו יום הורה עמית לאנשיו למצוא דרך להשיג את המטוס.
המיג 21 היה באמצע שנות השישים מטוס הקרב העיקרי החדש של ברית המועצות, מהיר פי שניים ממהירות הקול ומצויד במכ"מ ובטילים מתקדמים. מדינות ערב, ובהן מצרים, סוריה ועיראק, החלו להצטייד בו במהירות, מה שהפך אותו לאיום אסטרטגי מרכזי על ישראל. אף אחד במערב לא ידע בוודאות מהן יכולותיו האמיתיות בקרב אווירי.
את המשימה הוביל רחביה ורדי, סגנו של עמית ומנהל גוף הסוכנים במוסד, בסיוע נספח צה"ל באיראן יעקב נמרודי והסייען יוסף שמש. הצוות איתר את מוניר רדפא, קצין בחיל האוויר העיראקי שהיה טייס מוערך אך נתקל שוב ושוב בחסימת קידום. הסיבה הייתה זהותו כנוצרי במדינה מוסלמית, לצד תסכולו ממדיניות הממשלה כלפי הכורדים בצפון עיראק.
אנשי המוסד יצרו קשר עם רדפא, שהסכים לערוק לישראל עם מטוסו תמורת מקלט מדיני למשפחתו ו-50 אלף דולר, סכום נמוך יחסית לסיכון שלקח על עצמו. בהמשך התברר כי מניעיו היו בעיקר אידיאולוגיים ולא כספיים. חלק מההכנות למבצע נערכו בבית קפה ברומא בינואר 1966, שם סוכמו הפרטים האחרונים מול אנשי המוסד וטייס חיל אוויר ישראלי שהושאל למשימה.
רדפא הוברח לביקור חשאי בישראל למשך 24 שעות, שם למד להכיר את מסלול הטיסה הנדרש ואת סימני הזיהוי שימנעו טעות בנחיתה. כדי להעביר לו את האות הסופי ליציאה לדרך, נבחר שידור רדיו גלוי: השיר "מרחבתין מרחבתין" הושמע בתחנת קול ישראל בערבית, וכששמע אותו רדפא ידע שהגיע הרגע לפעול.
ב-16 באוגוסט 1966 המריא רדפא מבסיסו בעיראק ופנה מערבה, במסלול של כאלפיים קילומטרים באוויר. סמוך לגבול ישראל-ירדן איתרו אותו שני מטוסי מיראז' של חיל האוויר הישראלי, שליוו אותו עד לנחיתה בטוחה בחצור. הטייסים הישראלים לא ידעו בזמן אמת שמדובר בעריקה מתוכננת, וקיבלו הוראה שלא לפתוח באש.
עם נחיתת המטוס החל חיל האוויר בבדיקה מדוקדקת שלו. טייס הניסוי דני שפירא בחן את ביצועי המטוס עד לשחיקה מלאה של הצמיגים, וגילה שהמיג קל וזריז אך בעל טווח קצר וראות לאחור גרועה. הידע שנצבר תרם לבניית שיטות לחימה מול מטוסי מיג, ובמלחמת ששת הימים ב-1967 הפילו טייסי חיל האוויר יותר מ-20 מטוסים מסוג זה, תוך ניצול החולשות שהתגלו.
המידע שנאסף מהמטוס הועבר גם לארצות הברית, וסייע לטייסים אמריקאים במלחמת וייטנאם. שיתוף הפעולה המודיעיני שנוצר בעקבות המבצע חיזק את הקשרים הביטחוניים בין ישראל לארצות הברית לשנים רבות. רדפא עצמו חי בישראל תקופה מסוימת ולאחר מכן עבר עם משפחתו לאירופה תחת זהות חדשה, ואילו המטוס המקורי נותר בארצות הברית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה