טראמפ דחה אזהרות מודיעין ותקף את איראן

תחקיר חדש חושף כי ימים ספורים לפני שארצות הברית פתחה במתקפה נגד איראן, קיבל הנשיא דונלד טראמפ אזהרות חמורות מקהילת המודיעין וממפקדים בכירי הצבא, אך בחר להתעלם מהן. כמעט כל האזהרות התממשו בחודשים שלאחר מכן.

לפי התחקיר, טראמפ זימן ימים ספורים לפני פתיחת המתקפה ב-28 בפברואר את ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, לחדר הסגלגל ושאל אותה אם מתקפה כוללת נגד איראן היא מהלך נכון. גבארד הציגה בפניו שורת אזהרות: חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי לא יביא לקריסת המשטר, אלא דווקא לעלייתו של שלטון קיצוני ונוקשה יותר שיהיה נחוש להשיג נשק גרעיני. היא הזהירה גם מפני סגירת מצר הורמוז ופגיעה בכוחות אמריקנים באזור.

גם בכירי הפנטגון הצטרפו להתרעות. הם הזהירו מפני אבדות כבדות בנפש, שחיקת מאגרי התחמושת האמריקנים ובעיות כשירות בצבא העמוס ממילא. סגן הנשיא ג'יי די ואנס הוביל גישה זהירה יותר, והציע לנסות תחילה להגיע להסכם, בין היתר משום שכלכלת איראן כבר הייתה בקריסה תחת הסנקציות. לדבריו, אם המשא ומתן ייכשל, תהיה לטראמפ לגיטימציה רבה יותר לצאת למתקפה מהירה ומוחצת.

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים בממשל האמריקני טענו כי איראן נמצאת בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה זה עשרות שנים, וכי מדובר בהזדמנות נדירה לפרק את תוכנית הגרעין, להפיל את המשטר ולחזק את מורשתו של טראמפ כמשכין שלום. שר ההגנה פיט הגסת', יו"ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין ומפקד פיקוד המרכז האמריקני, האדמירל בראד קופר, הציגו תוכנית תקיפה שתוארה כ"מכריעה", שכללה תקיפת משגרי טילים, מערכות מכ"ם, מפעלי נשק ואתרי אחסון מוקשים, במקביל לחיסול צמרת המשטר בידי ישראל.

טראמפ השתכנע מהתוכנית הצבאית ודחה את האזהרות. לפי גורמים אמריקנים, הוא טען שהצבא יוכל להתמודד עם הבעיות ככל שיתעוררו. המתקפה נפתחה ב-28 בפברואר, וטראמפ קרא אז לאזרחי איראן להפיל את ממשלתם. זמן קצר לאחר מכן נכנסו ראש ה-CIA ג'ון רטקליף והשליח סטיב ויטקוף לאירוע התרמה במאר-א-לאגו ובישרו לנשיא כי ישראל חיסלה את חמינאי. טראמפ היה מרוצה עד כדי כך שביקש מהם למסור את החדשות לקהל שנכח באירוע, וזה פרץ במחיאות כפיים.

האופוריה התפוגגה במהירות. בנו של חמינאי, מוג'תבא, ירש את אביו כמנהיג העליון ולא הראה סימני כניעה, ומשמרות המהפכה השתלטו למעשה על המדינה והחלו לירות לעבר ספינות מסחריות במצר הורמוז. סגירת הנתיב, שדרכו עוברת כחמישית מסחר הנפט והגז העולמי, הקפיצה את מחירי האנרגיה. מנהיגי מדינות במפרץ, ובהן ערב הסעודית וקטאר, פנו לבית הלבן וביקשו פתרון דיפלומטי.

המחיר האנושי והצבאי המשיך לעלות. לפי ההערכות, כ-3,000 איראנים ו-18 חיילים אמריקנים נהרגו בפעולות הקשורות למלחמה, ו-756 חיילים אמריקנים נוספים נפצעו. בסיסים אמריקנים ניזוקו, מלאי הנפט נשחק ומאגרי החימוש הצטמצמו. המלחמה פגעה גם בסיכויי הרפובליקנים בבחירות האמצע, והורידה את שיעור התמיכה בטראמפ לשפל בתקופת נשיאותו.

הניסיונות הדיפלומטיים הולידו הפסקת אש, אך איראן ניצלה אותה להנחת עשרות מוקשים במצר. ב-17 ביוני הושג הסכם ביניים לפתיחתו, שנועד לאפשר 60 ימי משא ומתן על הגרעין. טראמפ הסביר למקורביו כי סקר פנימי הראה שכמעט 80 אחוזים מהאמריקנים רוצים הסכם שיסיים את המלחמה, ללא קשר לתוכנו. זמן קצר לאחר מכן חידשה טהראן את התקיפות נגד ספינות. בסוף יולי הורה טראמפ על מתקפה רחבה נוספת, אך נסוג בעקבות לחצים מצד מנהיגים באזור. תקופת המשא ומתן הסתיימה ב-17 באוגוסט ללא פריצת דרך, ושלושה ימים לאחר מכן הכריז שר האוצר סקוט בסנט על מעבר למערכה של סנקציות ומצור ימי תחת השם "מבצע נידוי כלכלי".

דוברת הבית הלבן, אוליביה ויילס, מסרה בתגובה כי טראמפ חיסל את היכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן, וכעת נערך להכות בכלכלתה באמצעות מצור ימי וסנקציות. לדבריה, מוטב לאיראן להגיע להסכם, שכן אחרת תגלה את ההשלכות. גורם לשעבר במועצה לביטחון לאומי, אריק ברואר, אמר בתגובה לתחקיר כי "הכול היה צפוי, וגם נחזה מראש. אפשר למתוח קו ישיר מהיציאה למלחמה ללא יעד מדיני ברור ועד לניהול הכושל של הדיפלומטיה שנועדה לסיים אותה".

כמעט חצי שנה אחרי שטראמפ הבטיח שהמלחמה תסתיים תוך שישה שבועות, לא נראה לה סוף. לפי התחקיר, הנשיא שוקל כעת להכריז על ניצחון אם מצר הורמוז ייפתח מחדש, גם ללא הסכם שיגביל את תוכנית הגרעין האיראנית.