העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים לגבר יהודי לא-חרדי בגיל 31-39 מגיעה כיום לכ-68 אלף שקל. כך עולה מסקירה חדשה שפרסם היום (שלישי) הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון. מדובר בעלייה משמעותית לעומת האומדן הקודם, שעמד על כ-54 אלף שקל בחודש.
גם בקרב הגילאים הצעירים יותר נרשם עדכון כלפי מעלה. עלות חודש מילואים לגברים בגילי 22-30 עומדת כעת על כ-39 אלף שקל, לעומת כ-33 אלף שקל באומדן הקודם. לפי הסקירה, העלות המשקית הממוצעת של חייל מילואים, ללא הבחנה במגדר או בגיל, עומדת על כ-53 אלף שקל בחודש, גבוה בכ-10% מהאומדן שפורסם ב-2024.
העדכון נובע משינוי בשיטת החישוב. באוצר עברו מחישוב שהתבסס על השכר הממוצע במשק, לבחינה מדויקת יותר של מאפייני התעסוקה והשכר בפועל של משרתי המילואים. הבדיקה גילתה שהכנסתם הממוצעת של מילואימניקים בגילי 25-44 שנעדרו מעבודתם עומדת על כ-18,841 שקל, גבוהה בכ-42% מהשכר הממוצע של מי שלא נעדר, שעומד על כ-13,310 שקל. הפער הזה, שלא נלקח בחשבון באומדן הקודם, הוא שהוביל לזינוק בעלות המחושבת.
החישוב של האוצר ל"עלות המשקית" מורכב מארבעה רכיבים: הערכה לאובדן התועלת הכלכלית שהעובד היה מייצר אלמלא יצא למילואים, אובדן ותק וניסיון מקצועי בזמן ההיעדרות, פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג, והפסד כתוצאה מדחיית לימודים אקדמיים.
הסקירה חושפת גם עד כמה נטל המילואים אינו מתחלק באופן שווה באוכלוסייה. גברים יהודים לא-חרדים מהווים כ-36% בלבד מכלל המשתתפים בכוח העבודה, אך הם היוו כ-83% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים ברבעון השני של 2026. כלל הגברים היוו כ-87% מהנעדרים. גם מבחינת הגיל הריכוז בולט: כ-75% מהנעדרים היו בני 25-44, קבוצה שמהווה רק כ-43% מהמשתתפים בכוח העבודה.
בתוך קבוצת הגברים היהודים הלא-חרדים בגיל העבודה נמצאו הבדלים נוספים. שיעור הסטודנטים בקרב הנעדרים עמד על כ-13%, כמעט כפול מכ-6-7% בקרב מי שלא נעדר. באוצר מעריכים שהריכוז הגבוה של סטודנטים בקרב משרתי המילואים עלול להיות משמעותי במיוחד, משום ששירות ממושך עלול לפגוע במהלך הלימודים ולהגדיל את העלות האישית מעבר לתקופת ההיעדרות עצמה. לעומת זאת, רק כ-8% מהנעדרים הם עצמאים, לעומת כ-14% בקרב שאר המועסקים, פער שבאוצר מסבירים בקושי של עצמאים לצאת לשירות ממושך מבלי לפגוע ישירות בהכנסות העסק.
לשירות המילואים יש גם השפעה ברורה על משפחות עם ילדים. כ-70% מהנעדרים בשל מילואים משתייכים למשקי בית עם ילדים, לעומת כ-56% בקרב מי שלא נעדר. כ-63% מהנעדרים הם הורים לילדים עד גיל 9, לעומת כ-51% בקבוצת ההשוואה. באוצר מציינים שהפער מדגיש את החשיפה המוגברת של משפחות עם ילדים קטנים להשלכות ההיעדרות הממושכת, ובכלל זה פגיעה ביכולת של בני ובנות הזוג להשתתף באופן מלא בשוק העבודה.
הנתונים ההיסטוריים מראים תנודתיות חדה לאורך המלחמה, בהתאם לעצימות הלחימה. בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הגיע מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים לשיא של כ-154 אלף. המספר ירד בהדרגה עד לשפל של כ-16 אלף בסוף 2025, ולאחר מכן זינק שוב לכ-71 אלף במרץ 2026 עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", לפני שירד בהדרגה לכ-21 אלף ביוני. לפי חישובי בנק ישראל, עלות שירות של כ-60 אלף חיילי מילואים בחודש, כפי שהיה במספר החודשים האחרונים, מגיעה לכ-2.3 מיליארד שקל.
לממצאים יש גם השלכה ישירה על מבנה הכוח הצבאי. לפי האוצר, העלות לקופת המדינה של חייל סדיר עומדת על ממוצע של כ-22 אלף שקל בלבד, פחות משליש מהעלות המשקית של מילואימניק בגיל 31-39. הפער הזה ממחיש את ההיגיון הכלכלי מאחורי קריאות להרחיב את שורות הצבא הסדיר על חשבון נטל המילואים. עם זאת, הנתונים מתייחסים אך ורק למשרתי מילואים מועסקים, מאחר שהאוצר אינו מסוגל לזהות מתוך הנתונים הקיימים משרתי מילואים שאינם נמצאים בשוק העבודה.
הסקירה החדשה צפויה להזין מחדש את הדיון הציבורי סביב חלוקת נטל השירות הצבאי, ובפרט את השאלה כיצד ניתן לצמצם את התלות הגוברת בגברים יהודים לא-חרדים בגילי העבודה העיקריים. ככל שתמשיך המגמה של גיוסי מילואים נרחבים, הפער בעלות בין חייל סדיר לחייל מילואים עשוי להוות טיעון כלכלי מרכזי בדיון התקציבי והביטחוני הקרוב.
**סיכום**: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכן כלפי מעלה את עלות שירות המילואים למשק, כשהנטל הכלכלי ממשיך להתרכז בקרב גברים יהודים לא-חרדים בגילי העבודה העיקריים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה