מדיניות הלחץ האמריקנית נגד איראן צפויה להישאר על כנה לפחות עד לאחר בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית. כך מסר גורם אמריקני בכיר, שהוסיף כי לאחר הבחירות עשויה לחזור לשולחן האפשרות למערכה צבאית חדשה מול טהראן.
לדברי הגורם, מדובר במדיניות שהתגבשה בשבועות האחרונים ואינה עומדת לפני שינוי בטווח הקרוב. הבית הלבן, מצדו, לא הכחיש דיווחים על שיחה שקיים הנשיא דונלד טראמפ עם ראש צבא פקיסטן, עאסים מוניר, אך הבהיר כי נכון לעכשיו אין משא ומתן שמתנהל או מתוכנן מול איראן.
בד בבד, מתברר כי לפני התקיפה הצבאית של ארה"ב באיראן, שהחלה במה שכונה "מבצע זעם אפי", קיבל טראמפ אזהרות חמורות מגורמי מודיעין בכירים. על פי דיווח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", ראש המודיעין דאז, טולסי גאבארד, הוזמנה על ידי טראמפ לחדר הסגלגל כדי לדון בכדאיות של מתקפה צבאית רחבת היקף. גאבארד הזהירה כי חיסולו של המנהיג העליון של איראן, איתאללה עלי ח'אמנאי, עלול להוביל להחלפתו במשטר רדיקלי עוד יותר, עם רצון גדול יותר להשיג נשק גרעיני.
גאבארד הוסיפה באותה שיחה כי איראן עלולה לסגור במהירות את מיצרי הורמוז, ולפגוע בשוק האנרגיה העולמי. היא גם התריעה כי תקיפה עלולה להוביל למתקפות על כוחות אמריקאים ובני ברית במזרח התיכון, מה שיפגע באמינות ארצות הברית מול שותפותיה. לצד גאבארד, גם בכירי ביטחון לאומי נוספים המליצו שלא לצאת למתקפה, מתוך חשש מהרוגים רבים, מלאי נשק מוגבל וכוננות בעייתית של הצבא.
לפי הדיווח, שר ההגנה פיט הגסת', יושב ראש הרמטכ"לים המשותפים הגנרל דן קיין, ומפקד הפיקוד המרכזי האדמירל בראד קופר, הציגו בפני טראמפ מספר פעמים תוכניות לתקיפת יעדים איראניים, במטרה להחליש את המשטר האיראני ולפגוע ביכולותיו הצבאיות, תוך שישראל תתמקד בפגיעה בהנהגה הבכירה של איראן. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך נטען, מסר לטראמפ כי המתקפה תעניק לו הזדמנות נדירה לפרק את התוכנית הגרעינית האיראנית ולחזק את מורשתו כמנהיג שוחר שלום.
סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, לעומת זאת, דחף לגישה זהירה יותר וטען כי ניתן לשכנע את איראן לפרק את התוכנית הגרעינית שלה באמצעות משא ומתן. לדבריו, כלכלת איראן כבר סובלת קשות מהסנקציות האמריקאיות, וכישלון במשא ומתן היה מעניק לטראמפ לגיטימציה רבה יותר לפעולה צבאית נחרצת בהמשך. בסופו של דבר, טראמפ אימץ את עמדתם ה"נחרצת" יותר של הפנטגון.
שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה, העימותים הצבאיים בין איראן לארצות הברית נעצרו, אך המחלוקות סביב מיצרי הורמוז, הנכסים הגרעיניים של איראן והסנקציות האמריקאיות עדיין לא נפתרו. בפוסט שפרסם ברשת "טרות' סושיאל", טען טראמפ כי ארצות הברית עוקבת מקרוב אחר המיצר ואחר האתרים הגרעיניים מהחלל, וכי כל המוקשים שהניחה איראן במיצרי הורמוז הוסרו. הוא הזהיר במפורש כי כל ניסיון של טהראן להניח מוקשים חדשים ייעצר.
מקבילית לאיומים, מתברר כי ארצות הברית הציעה לאיראן הקלה משמעותית בסנקציות: הסרת המצור הימי והקלת הסנקציות הכלכליות, בתמורה לפתיחה מחדש של מיצרי הורמוז ולהפסקת התקיפות של גורמים איראניים באזור. ההצעה, כך דווח, הועברה לטהראן על ידי ראש צבא פקיסטן, עאסים מוניר, שביקר באיראן באוגוסט האחרון ונפגש עם הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן, יושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, מזכיר מועצת הביטחון הלאומי מוחסן רזאי, שר החוץ עבאס אראגצ'י ושר הפנים אסכנדר מומני.
מזכיר מועצת הביטחון הלאומי האיראני, רזאי, מסר למוניר כי טהראן תמשיך בהתייעצויות פנימיות ותגיב בקרוב. יועץ התקשורת של הנשיא האיראני, מהדי טבטבאי, תיאר את הביקור כ"פורה מאוד" וכולל "הישגים דיפלומטיים בעלי ערך רב", והוסיף כי תוצאותיו יתבררו בקרוב. במקביל, פזשכיאן דרש מארצות הברית לעמוד בהתחייבויותיה ולשנות את הטון והגישה שלה כלפי טהראן.
עוד עולה כי יום לפני חשיפת ההצעה, הכריזה ממשל טראמפ על הרחבת הלחץ הכלכלי על איראן והטילה סנקציות חדשות, במה שמומחים מגדירים כביטוי לתסכול הולך וגובר של טראמפ מהתמשכות המשבר מול טהראן. ההכרזה על הסנקציות נעשתה בסיוע משרדי ההגנה והחוץ האמריקאיים, כחלק ממתקפה רחבת היקף שמטרתה למנוע מאיראן להתקדם בתוכניות טילים בליסטיים. איראן, מצדה, הזהירה כי כל שיתוף פעולה עם צעדים כאלה ייחשב מעשה עוין.
בינתיים, וושינגטון טרם הגיבה רשמית לדיווחים על ההצעה שהועברה דרך מוניר, והתמונה בשטח נותרת מעורפלת. עם זאת, ברור כי שני המסלולים, הלחץ הכלכלי-צבאי מצד אחד וניסיון לתיווך דיפלומטי מהצד השני, ממשיכים להתקיים זה לצד זה, כאשר תוצאות הבחירות בארצות הברית עשויות להכריע לאיזה כיוון תיטה המדיניות בהמשך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה