מחקר חדש שפרסם מוסד שורש לחקר המדיניות הכלכלית מציב את מערכת החינוך הישראלית במקום נמוך ומטריד. המורים בישראל מדורגים במקום ה-16 מתוך 19 מדינות מפותחות שנבדקו בכישורי יסוד, כשרק איטליה, לטביה ופולין מדורגות מתחתיה. הממצא הזה לא עומד בפני עצמו: המחקר מגלה שרמת הכישורים של המורים בישראל נמוכה משמעותית גם בהשוואה לאקדמאים אחרים במשק בעלי השכלה דומה, בכל קבוצות הגיל ובכל רמות ההשכלה.
המחקר נערך על ידי ד"ר יעל מלצר ומבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC, שנערך בשנים 2022-2023. הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים בגילאי 16 עד 65 בשלושה תחומי יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי בסביבות עשירות בטכנולוגיה. החוקרים השתמשו בנתונים הגולמיים של הסקר והתייחסו לכל מי שעוסק בהוראה, כדי לבחון כיצד מורים בישראל מתפקדים בשלושת המדדים הללו לצד עמיתיהם ברחבי העולם המפותח.
אחת הנקודות הבוטות במחקר נוגעת להשוואה בין מורים לאקדמאים אחרים בתוך ישראל עצמה. במדינות ה-OECD, המורים הם בדרך כלל בעלי כישורים גבוהים במקצת מהממוצע של בעלי תארים אקדמיים אחרים, פער חיובי של כ-0.9% לטובת המורים. בישראל המצב הפוך בתכלית: בקרב גברים אקדמאים, ציוני המורים נמוכים ב-7.3% מציוני אקדמאים העובדים במקצועות אחרים. במילים אחרות, מי שנבחר להוראה בישראל הוא לרוב לא מבין המצטיינים של האקדמיה, בניגוד למגמה במדינות מפותחות אחרות.
הפער חריף במיוחד בתחומי המדעים והטכנולוגיה, שנחשבים למנוע הצמיחה הכלכלי של המדינה. מורים בעלי השכלה אקדמית בתחומים אלה הציגו כישורים נמוכים בהרבה מאלה של בעלי השכלה דומה שעוסקים בתעשייה: פער של 14.4% באוריינות קריאה, 10.3% במתמטיקה ו-15.9% בפתרון בעיות. כלומר, מי שמלמדים היום את דור העתיד של ההייטק הישראלי מגיעים לכיתה עם מיומנויות נמוכות במידה ניכרת מאלה של חבריהם לספסל הלימודים שבחרו במסלול תעסוקתי אחר.
המחקר בוחן גם פערים בתוך מערכת החינוך הישראלית עצמה, בין המגזרים השונים. בראש הדירוג המקומי נמצאים המורים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, אך גם הם מדורגים מתחת לממוצע ה-OECD. בתחתית הרשימה נמצאים המורים בחינוך הערבי, ואחריהם המורים בחינוך החרדי. מדובר בפער שמעיד על אי-שוויון עמוק במערכת, שאינו נעצר בגבול הלאומי אלא חוצה גם את הגבולות המגזריים בתוך המדינה.
ממצא נוסף שמעורר דאגה נוגע למורי הגיל הרך, שנמצאים בתחתית דירוג הכישורים בתוך מערכת החינוך הישראלית. ציוניהם נמוכים ממורי החטיבה העליונה בכ-10% בקריאה, כ-9% במתמטיקה וכ-7% בפתרון בעיות. זהו נתון בעל משמעות מיוחדת, שכן מחקרים בתחום החינוך מלמדים כי לשנות החיים הראשונות יש השפעה מכרעת על ההתפתחות הקוגניטיבית וההישגים העתידיים של הילדים. מורה חלש בגיל הרך אינו רק חסר משמעות זמנית, הוא עלול להשפיע על מסלול חיים שלם.
המחקר מצביע גם על הבדל בהרכב ההשכלה של המורים בישראל בהשוואה לעולם המפותח. בישראל 78% מהמורים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 84% במדינות ה-OECD. גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדל: רק 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% במדינות ה-OECD. הנתונים הללו מצטרפים לתמונה של מערכת שמתקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי במקצוע ההוראה.
פרופסור דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש, התייחס לממצאים ואמר כי "הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, והפערים מול מדינות ה-OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים". לדבריו, "יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל; לשקול מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה". הוא הוסיף כי "נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד. בלי צעדים אלה, יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל".
המסקנה העולה מהמחקר חורגת מבעיה טכנית של דירוג בין-לאומי. היא מצביעה על כשל מבני עמוק באופן שבו ישראל מגייסת ומתגמלת את מי שאמונים על חינוך הדורות הבאים. כל עוד לא ישתנו תנאי הקבלה למקצוע ההוראה, מסלולי ההכשרה והתגמול הכלכלי למורים, קשה לצפות שהתמונה תשתנה מהותית בשנים הקרובות, וההשפעה על תלמידי ישראל, ובעיקר על אלה בחינוך הערבי ובגיל הרך, עלולה להימשך ולהעמיק.
מוסד שורש מציג את הממצאים כקריאה לשינוי מדיניות דחוף, אך יישום הרפורמות שהמליץ עליהן פרופסור בן-דוד, כמו שינוי תנאי הקבלה להכשרת מורים או מעבר למסלול שבו תואר אקדמי בתחום הדעת יקדם את ההכשרה הפדגוגית, ידרוש החלטות משרד החינוך ותקצוב ממשלתי, ולפיכך צפוי להיות תהליך ארוך טווח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה