מלך נורבגיה האראלד החמישי הלך לעולמו היום (שישי) בגיל 89, כך נמסר מטעם בית המלוכה באוסלו. המלך המשיך ולא הצליח להתאושש מהמצב הרפואי הקשה שבו שקע בשבועות האחרונים, ומותו מסמן את סיום עידן של 35 שנות שלטון.
האראלד אושפז ב-17 באוגוסט בבית החולים הלאומי באוסלו בעקבות אנמיה המוליטית, מחלה שבה כדוריות הדם האדומות נהרסות מהר יותר מהקצב שבו מוח העצם מייצר כדוריות חדשות. בסוף השבוע שעבר חלה הידרדרות חדה במצבו, ובית המלוכה דיווח כי הוא קיבל טיפול אנטיביוטי בעקבות זיהום חיידקי בדם שהתפתח בגופו. בעקבות ההחמרה, יורש העצר הנסיך הוקון והמלכה סוניה הודיעו על ביטול מיידי של כל האירועים המתוכננים שלהם.
עם מותו של אביו, הוקון בן ה-53 הפך רשמית למלך הנורבגי החדש. האראלד היה המונרך המבוגר ביותר בהיסטוריה של נורבגיה, ומאז מותה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה ב-2022 הוא היה גם המונרך המבוגר ביותר באירופה כולה.
עוד ב-2024 הודיע האראלד כי בשל גילו יצמצם את היקף פעילותו הציבורית, אך הבהיר בתוקף שאין בכוונתו לוותר על הכתר. הוא הדגיש אז כי השבועה שנשא בעת עלייתו לתפקיד מחייבת אותו לכל ימי חייו. זו לא היתה הפעם הראשונה שבנו מילא את מקומו בשל בעיות בריאות: בין 2003 ל-2004 נותח בעקבות סרטן שלפוחית השתן, ב-2005 ובשנית ב-2020 הוחלף מסתם אבי העורקים שלו בניתוחי לב, וב-2024, בעת חופשה במלזיה, הושתל בו קוצב לב זמני שהוחלף בהמשך לקוצב קבוע בנורבגיה.
האראלד נולד ב-21 בפברואר 1937 באחוזת סקאוגום שליד אוסלו, ובגיל 3 בלבד ברח עם משפחתו מנורבגיה בעקבות הכיבוש הנאצי, לאחר שסבו המלך סירב לשתף פעולה עם הגרמנים. המשפחה מצאה מקלט תחילה בשבדיה ולאחר מכן בארצות הברית, שם שהה עד תום המלחמה. כצעיר היה ספורטאי מצטיין בענף השיט וייצג את נורבגיה שלוש פעמים באולימפיאדות, בטוקיו, מקסיקו סיטי ומינכן, וב-2005, כשכבר כיהן כמלך, זכה צוותו במדליית זהב באליפות אירופה.
הוקון יורש את הכתר בתקופה סוערת עבור משפחת המלוכה הנורבגית. אשתו, המלכה החדשה מטה-מריט בת ה-53, עברה בחודש יוני האחרון השתלת ריאה בעקבות מחלת ריאות כרונית וחשוכת מרפא, וזאת יומיים בלבד לאחר שבנה מנישואים קודמים, מריוס בורג הויבי בן ה-29, הורשע בשני מקרים של אונס ונשלח לארבע שנות מאסר. הפרשה פגעה קשות בפופולריות של המשפחה המלכותית בציבור הנורבגי.
לצד פרשת האונס, נחשפו גם קשריה של מטה-מריט עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין, שעימו התכתבה גם לאחר שהורשע לראשונה בעבירת מין ב-2008. במיילים שנחשפו במסגרת פרסום מסמכי פרשת אפשטיין נכתבו תכתובות מביכות במיוחד, שהעצימו את הפגיעה בדימוי המשפחה. סקר שנערך בפברואר, בעיצומו של משפט האונס, הראה צניחה בתמיכה הציבורית בהמשך קיום מוסד המלוכה, מ-70% ל-60%. עם זאת, סקר מאוחר יותר, מחודש מאי, הצביע על התאוששות מסוימת, עם עלייה ל-64% תמיכה, כאשר האראלד עצמו נותר דמות אהודה מאוד וקיבל בסקרים ציון אהדה גבוה של 9.2 מתוך 10.
לאורך כהונתו נודע האראלד כמי שמילא תפקיד מרכזי באיחוד האומה בעתות משבר, בפרט לאחר הטבח שביצע איש הימין הקיצוני אנדרס ברייוויק ב-2011, שרצח 77 בני אדם. הוא נפגש אז עם משפחות הקורבנות ונשא נאום מיוחד לאומה. ב-2024, ביום השנה הראשון לטבח ה-7 באוקטובר, ביקר בבית כנסת באוסלו ואמר כי הסבל מהמלחמה במזרח התיכון "נוגע בנו ומדאיג אותנו". שנה קודם לכן ביקש בעצמו להביע תנחומים רשמיים על הטבח, אך ממשלת נורבגיה סירבה לבקשתו.
עם מות האראלד, נורבגיה נכנסת לתקופת אבל רשמית, ותשומת הלב עוברת כעת להוקון, שיצטרך להתמודד עם שיקום דימויה של המלוכה בציבור תוך המשך הליכי ההתאוששות המשפחתיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה