איסלנד מצביעה על חידוש המו"מ להצטרפות לאיחוד האירופי

איסלנד עומדת הלילה בפני אחת ההחלטות המכריעות בתולדותיה המודרניות. תושבי האי הצפוני, שמונה כ-400 אלף נפש בלבד, מצביעים במשאל עם היסטורי בשאלה האם לחדש את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי.

השאלה שהוצגה בפני הציבור פשוטה לכאורה: "האם על איסלנד לחדש את מגעי ההצטרפות לאיחוד האירופי?" אך מאחוריה מסתתר עימות עמוק בין מחנה שרוצה להתקרב לאירופה למחנה שחושש מאובדן ריבונות.

הסקרים שפורסמו ערב ההצבעה חשפו תמונה דרמטית: המדינה מפולגת כמעט חצי-חצי, כאשר נרשמה נטייה קלה כלפי המתנגדים להצטרפות. תוצאה כזו עלולה להכריע את הכף בהפרש זעום, ולהותיר את הממשלה באיסלנד ללא מנדט ברור להמשך.

ההצבעה מתקיימת על רקע מתיחות גיאופוליטית שמעולם לא הייתה קרובה כל כך לאיסלנד. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ חידש לאחרונה את דרישתו לרכוש את גרינלנד, השכנה הקרובה ביותר של איסלנד, וההצהרות שלו הדליקו נורות אזהרה ברייקיאוויק.

דונלד טראמפצילום: דונלד טראמפ

"כל הטיעונים שהעלה הנשיא האמריקאי לגבי הצורך של ארצות הברית לרכוש את גרינלנד חלים למעשה באותה מידה גם על איסלנד. ההבדל היחיד הוא שאיסלנד היא רשמית מדינה עצמאית", אמר איריקור ברגמן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ביפרוסט באיסלנד.

החששות אינם רק תיאורטיים. איסלנד, חברה מייסדת בנאט"ו, היא הברית היחידה בארגון שאין לה צבא משלה, והיא ממוקמת בדיוק על מה שמכונה "מחסום ה-GIUK", נקודת מפתח ימית בין גרינלנד, איסלנד ובריטניה המחברת בין הים הארקטי לאוקיינוס האטלנטי. ביטחונה של המדינה נשען כיום על חברות בנאט"ו ועל הסכם הגנה דו-צדדי מול ארצות הברית משנת 1951, הסכם שכעת רבים מטילים בו ספק.

"הביטחון וההגנה של איסלנד מבוססים על חברותנו בנאט"ו, אך גם, ולדעת רבים בצורה משמעותית יותר, על הסכם הגנה דו-צדדי עם ארצות הברית משנת 1951. כעת אנשים רבים בוחנים מחדש את תוקפו של אותו הסכם", הסביר ברגמן.

אך למרות המימד הביטחוני הבוער, מומחים פוליטיים מדגישים שהוויכוח הפנימי באיסלנד מונע בעיקר משיקולים כלכליים מקומיים: יציבות המטבע הלאומי, הכתר האיסלנדי, שנחשב פגיע לתנודות חדות, וכן סוגיית הריבונות על משאבי הדיג של המדינה, ענף חיוני לכלכלה המקומית.

ראש הממשלה לשעבר, קטרין יעקובסדוטיר, הביעה התנגדות להצטרפות וטענה כי איסלנד כבר נהנית משיתוף פעולה כלכלי הדוק עם הגוש בן 27 המדינות ומרמת חיים גבוהה גם ללא חברות מלאה. "אם רוב האנשים רוצים להגיש בקשה, חשוב מאוד להקשיב לרוב הזה, אבל אני לא שיניתי את עמדתי", אמרה יעקובסדוטיר.

מנגד, שרת החוץ הנוכחית, תורגרדור גונרסדוטיר, טענה בתחילת השנה כי דיאלוג עמוק יותר עם האיחוד האירופי הוא גורם מפתח בשמירה על האינטרסים של המדינה, וציינה כי "המערכת הבינלאומית שבה חיינו מאז סוף מלחמת העולם השנייה נמצאת בתהפוכות".

איסלנד כבר משולבת עמוקות במסגרת האירופית: היא חברה באזור הכלכלי האירופי, שמעניק לה גישה לשוק האחיד של האיחוד בלי חברות מלאה, וכן חברה באזור שנגן המאפשר תנועה חופשית ללא דרכונים בין מדינות אירופה נוספות. איסלנד הגישה בקשה להצטרפות לאיחוד כבר בשנת 2009, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, אך השעתה את השיחות ב-2013 לאחר עלייתה לשלטון של קואליציה מתנגדת לאיחוד.

עבור האיחוד האירופי, ניצחון של מחנה התומכים בהצטרפות עשוי להוות סיפור הצלחה נחוץ, במיוחד לאחר יציאת בריטניה מהגוש בשנת 2020. "גדול יותר זה טוב יותר בעידן הזה, כך נראה", אמר סטיבן בלוקמנס, סגן מנהל במרכז הבינלאומי למחקרי הגנה וביטחון, והוסיף כי צירופה של מדינה המדורגת בין המובילות בתוצר לנפש ובביצועים דמוקרטיים ייתן "זוהר נוסף" לפרויקט האיחוד האירופי.

תוצאות סופיות של המשאל טרם פורסמו, וממשלת איסלנד ממשיכה לדון בהשלכות ההצבעה. אם יזכה מחנה התומכים, ייפתח משא ומתן פורמלי להצטרפות שבסופו יונח הסכם חדש להצבעה נוספת של הציבור.