איראן אחרי המלחמה: המשטר התחזק וטראמפ בלי מענה

שישה חודשים אחרי שארצות הברית וישראל תקפו את איראן במטרה להפיל את המשטר בטהראן, התוצאה התהפכה על יוזמיה. במקום ממשלה פרו-מערבית שקיוו לה בוושינגטון ובירושלים, איראן מונה כיום בהנהגה קיצונית ומחוזקת יותר מאשר לפני המלחמה.

התקיפה המשולבת של ארצות הברית וישראל התרחשה ב-28 בפברואר, וכללה פגיעה במאות מתקנים גרעיניים איראניים. לפי נתונים שהתפרסמו, הפעילות הצבאית שילבה מטוסי קרב, טילים ומערכות סייבר, ובמהלכה נהרג המנהיג העליון הקודם של איראן, אייתוללה עלי חמינאי. בנו, מוג'תבא חמינאי, מונה למנהיג העליון החדש ולא נראה בפומבי מאז, מה שמעלה שאלות באשר למצבו הבריאותי או לרמת האבטחה שמלווה אותו.

מסביב למנהיג העליון החדש התגבשה מנהיגות קשוחה של גנרלים ואנשי דת ותיקים. ב-11 וב-12 באוגוסט מונו בכירים חדשים, בהם מוחסן רזאי, בן 71, שמונה למזכיר מועצת הביטחון הלאומי העליונה, ואחמד וחידי שאושר כמפקד משמרות המהפכה. תפקיד רגיש במיוחד ניתן לחוסיין טאייב, איש דת קיצוני ולשעבר ראש המודיעין של משמרות המהפכה, שמונה לראש הבסיג'י, הכוח ההתנדבותי שממלא תפקיד מרכזי בדיכוי מחאות. טאייב הוביל בעבר את דיכוי המחאות שפרצו בינואר, שבמהלכן נהרגו אלפי איראנים.

אנליסטים מזהירים שהמינויים משקפים כוונה מפורשת: מניעת כל התקוממות פנימית. "זה נראה כמו ליכוד פנימי, כאילו מכניסים אנשי גרעין קשוחים למעגל הפנימי," אמר סאשה ברוכמן, אנליסט במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בבחריין. לדבריו, המינויים מעניקים "השפעה גדולה יותר לגורמים המזוהים עם קו נחוש יותר".

המנהיגות החדשה אינה מגלה כל נכונות למגעים עם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אחרי שהמגעים הקודמים נקטעו פעמיים בעקבות תקיפות. רזאי הצהיר בשבוע שעבר: "אם טראמפ ירצה לעשות משהו, נגיב באופן שיזעזע". הוא הוסיף שאם המלחמה הכלכלית תימשך, "אף טיפת נפט לא תיוצא" ממפרץ פרס. הסכם הפסקת אש שנחתם ביוני קרס במהירות בעקבות חילופי תקיפות, ואיראן דורשת שחרור נכסים מוקפאים בשווי מיליארדי דולרים ושליטה רשמית במיצר הורמוז.

Donald Trump by Gage Skidmore 2צילום: דונלד טראמפ

לא כל הקולות בטהראן קוראים להסלמה. הנשיא מסעוד פזשכיאן ממשיך לתמוך בפתרון מדיני, וטען כי "מוטב לסיים את המלחמה, שכן כיום אנחנו נהנים מכוח וכבוד וכל העולם מכיר בניצחון שלנו, וארצות הברית שנואה". לדברי אנליסטים מקומיים, קיימים חילוקי דעות רציניים על עתיד המדינה בין המחנה המדיני לבין הקיצונים, שלטענתם "הישרדותם תלויה בקיום הסכסוך והאיבה".

מיצר הורמוז נותר במרכז העימות. בזמנים רגילים חלפו בו יותר ממאה כלי שיט ביום, שנשאו כרבע מהובלת הנפט הימית העולמית. סגירתו במהלך המלחמה שיבשה את אספקת האנרגיה בעולם וגררה תנודתיות חריפה במחירי הנפט, שהשפיעה גם על שוקי התובלה בארצות הברית והעלתה את דמי ההובלה, לצד עליית רווחים בענפי האנרגיה והתחבורה.

מבחינה כלכלית, איראן נמצאת תחת לחץ הולך וגובר. הממשל האמריקני החמיר את הסנקציות על יבוא הנפט האיראני ועל המערכת הפיננסית שלה, בשיתוף עם האיחוד האירופי. בטהראן מזהירים מפני "השלכות כלכליות חמורות", אך המשטר מצהיר כי ימשיך בפרויקט הגרעין חרף הפגיעה הכלכלית. מצרים, סעודיה וישראל עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות ומבקשות לחזק את ההגנה האזורית שלהן.

מנגד, טראמפ שנשא בעבר הבטחה למלחמה קצרה, מתמודד כעת עם מציאות מורכבת יותר. במקום שינוי משטר בטהראן, ארצות הברית איבדה חלק מהשפעתה במזרח התיכון, ואילו איראן חיזקה את אחיזתה במוקדי סכסוך כמו סוריה ועיראק, והרחיבה את הסיוע לחיזבאללה ולזרועות משמרות המהפכה באזור.

מדינות ערביות באזור נאלצות כעת לבנות אסטרטגיות ביטחון חדשות מול מציאות שבה איראן יצאה מהמלחמה מחוזקת ולא מוחלשת. בטהראן ובוושינגטון, שני הצדדים ממשיכים להתכונן לאפשרות של סבב עימות נוסף, בעוד הכלכלה האיראנית סופגת פגיעה שהולכת ומחריפה.