זמיר מזהיר: תקציב צה"ל לא הגיע, הקופה ריקה

הרמטכ"ל אייל זמיר יצא בסוף השבוע באזהרה חריגה: מערכת הביטחון נמצאת "על פי תהום". התקציב שהובטח לצה"ל לא הועבר, ולדבריו, המצב מסכן את מוכנות הצבא בעיצומה של מערכה רב-זירתית מול איראן, חיזבאללה וחזיתות נוספות.

"בימים אלה אנחנו מצויים גם במערכה על התקציב, כך שבעת שבה צה"ל ומשרתיו מתוחים בכל הגזרות, עלינו גם להתמודד עם קופה ריקה באופן שפוגע במוכנות הצבא", אמר זמיר בדיון ביטחוני שעסק בהיערכות צה"ל לקראת חגי תשרי. הדברים נאמרו על רקע העלאת כוננות שעליה הורה הרמטכ"ל בעצמו, מחשש להתלקחות נוספת שתכביד על צבא הנמצא ממילא במתח מתמשך.

בכיר במערכת הביטחון תיאר את המצב במילים חדות עוד יותר: "אגף התקציבים באוצר שם ברקס מוחלט ואנחנו על פי תהום". לדבריו, אף שראש הממשלה נתניהו הכיר בפער תקציבי של 40 מיליארד שקל והנחה להעביר באופן מיידי 15 מיליארד שקל, הכסף מעולם לא הגיע והקופה נותרה ריקה לחלוטין.

הפגיעה כבר מורגשת בשטח. במערכת הביטחון מדווחים על מחסור חמור במאות רכבי שטח מסוג האמר שהושמדו בלחימה בלבנון, לצד קשיים בתיקון טנקים. חמור מכך: בארה"ב צפויים להפסיק בקרוב את ייצור ההאמרים בתצורה הישראלית, כך שחלון ההזדמנויות לרכישות נוספות נסגר בפני עיני צה"ל.

המשבר לא נעצר ביבשה. עסקת מסוקי הקרב אפאצ'י מול הממשל האמריקאי, שגובשה במשך שנתיים מתוך תפיסה שהמסוקים חיוניים להגנת הגבולות, קרסה. "אחרי שהאמריקנים הגישו מתווה רשמי, עמדו באגף התקציבים על רגליהם האחוריות כדי למנוע את הגעת העסקה לאישור הדרג המדיני, ואחרי כמה הארכות תוקף שביקשו משרד הביטחון וצה"ל, העסקה פגה רשמית", מסר בכיר ביטחוני. לדבריו, כל החמצה כזו פוגעת ביחסים מול הממשל האמריקאי ומעלה את המחירים בשוק העולמי, בזמן שמדינות באזור כמו קטאר רוכשות פלטפורמות דומות במחירי עתק.

מקורות בצה"ל מזהירים כי אם המשרד לא יעביר את הכספים המובטחים, כבר בתחילת ספטמבר ייאלץ הצבא לנקוט צעדים מיידיים: צמצום חד בכוחות המילואים בפיקוד הצפון והדרום, לצד קיצוץ משמעותי באיסוף המודיעין, בעיקר במעגל השלישי הדורש יכולות חלל וטכנולוגיות יקרות. בגדה המערבית, לעומת זאת, הוחלט שלא לצמצם את כוחות המילואים בשל המתיחות הביטחונית הגבוהה באזור. גורם ביטחוני בכיר הזהיר כי "אם לא יעבירו את התקציב עכשיו, נאבד שנת עבודה שלמה על בניין הכוח ועל הפעילות השוטפת".

בתעשיות הביטחוניות המצב לא פחות דרמטי. בכיר ביטחוני מסר כי כבר בחודש הקרוב ימוצו ההזמנות מאלביט לפגזי טנקים, באוקטובר יימוצו ההזמנות לפגזי ארטילריה, ובנובמבר תסיים החברה את ייצור פצצות המרגמה שהוזמנו על ידי משרד הביטחון. "גם קווים בתעשייה האווירית וברפאל עלולים להגיע בקרוב למצב דומה", הזהיר. מנהל בכיר בחברה ביטחונית טען כי המצוקה מסכנת השקעות של מיליארדי שקלים שנעשו מאז פרוץ המלחמה, והזהיר כי עצירת קווי הייצור עלולה לפגוע ברצף שרשרת האספקה של חומרי גלם מבוקשים, שמדינה אחרת תשמח לתפוס את מקומה בה.

לעומת התמונה הקודרת שמציגה מערכת הביטחון, במשרד האוצר לא מתרשמים. בכיר במשרד טען כי "התעשיות הביטחוניות נמצאות בשיא של כל הזמנים, הקופות שלהן מלאות ואף חברה לא תסגור קווים". במשרד האוצר מסרו בתגובה רשמית כי "תקציב הביטחון הוכפל כמעט פי שלושה בתוך תקופה של שנתיים וכל הסכומים שנקבעו בתקציב המדינה ובסיכומים נוספים מתקיימים ומועברים במלואם. אין סיכום שמשרד האוצר לא עמד בו". במקביל, הצטבר חוב של כ-15.5 מיליארד שקל שמשרד הביטחון טרם שילם לתעשיות הגדולות, מה שהכניס את תע"א, למשל, לתזרים מזומנים שלילי.

בפועל, מדובר במאבק שממדיו ילכו ויגדלו. לצד הפער המיידי, ישראל אמורה לאשר בחודש הבא בכנסת הרחבה של תקציב הביטחון עד ל-184 מיליארד שקל לשנת 2026, במסגרת תוכנית רב-שנתית שצפויה להגיע לכ-350-400 מיליארד שקל בעשור הקרוב. אם המלחמה באיראן תתחדש, תקציב הביטחון עלול לטפס השנה לשיא של כל הזמנים, המתקרב ל-195 מיליארד שקל, כאשר אין כרגע מקור מימון ברור לסכומים האדירים הללו, ומשרדי ממשלה אחרים עלולים להיפגע בעקבות כך.

הצדדים עדיין רחוקים מהסכמה, ובצה"ל מזהירים כי אם התקציב לא יאושר עד קיץ 2027, בשל אפשרות לשיתוק פוליטי בתקופת הבחירות, המדינה תשלם מחר בביטחון את מה שלא שילמה היום בכסף.